בחזקתן וכו'. כלומר, לא חיישינן שמא החליף ע"ה ונתן מפירותיו שאינן מעושרין, או שנתן פירות שביעית במקומם.
של טבל וכו'. וכאן הרי אין ע"ה חושש שמא יכשיל את החבר, שהרי נותן לו פירות יותר מתוקנים (שכבר הפריש מהם תרומה גדולה), אפילו הכי לא חיישינן שמא החליף, והרי הן בחזקת טבל גמור.
קורא שם וכו'. כלומר, מעשר מיניה וביה, ולא חיישינן שמא עירב בהם ע"ה מפירותיו, ונמצא מעשר מן הפטור על החיוב (ח"ד).
תרומה מעשר וכו'. צ"ל תרומת מעשר, כגי' כי"ע. ועיין מ"ש בבה"א, שו' 62.
והמעות מחללן וכו'. כלומר, חייב להעלותן לירושלים כדי לחללן שם. וזו היא עיקר הרבותא, שאם חלל את הפירות המופקדים על המעות חייב להעלותן לירושלים, ואינו יכול לחזור ולחללן על הפירות בגבולים, ודינן כמעות מע"ש של טבל ודאי. אבל לוא היו דמאי היה מותר לחללן על הפירות, וכר"מ במשנתנו פ"א מ"ב.
ישנים וכו'. כלומר, אם הפקיד אצלו בשביעית פירות של היתר, ואמר לו הנפקד שהחליפם בפירות של ערב שביעית (ח"ד).