1
על הקודש וכו'. באותו זמן (שבעים יום קודם לגיתות) התחילו להכין את הכלים בטהרה, כדי להפריש לתוכם תרומה ויין ושמן לנסכים, ולפיכך נאמנין על הקודש, אע"פ שעדיין לא הקדישן, אלא שייחדן לקודש, וכן נאמן על המדומע, משום שהדימוע היה מצוי באותה עונה, ומן התורה בטלה התרומה ברוב, לפיכך האמינוהו באותה עונה, משום הפסד מרובה, וכן האמינוהו על הקנקן של קודש ושל מדומע, אבל אינו נאמן על התרומה עצמה. ועיין בבה"א.