א
העושין בעפר שחור וכו'. בבה"א העליתי שעפר לבן היה מצוי בכל מקום, אלא שלא היה ראוי לעשות ממנו כלי חרס אלא אם הוסיפו חומר מעמיד אחר, וכל זמן שלא עשו כן אין כאן אלא עפר פשוט בעלמא, ואין פוסקין עליו, אבל עפר שחור אעפ"י שלא היה מצוי, אבל עצם העפר היה ראוי לעשות ממנו כלי שלא ישבר, ולפיכך פוסקין על ביצה גולמית שלו, עיין בבה"א.