א
טול לך סאה וכו'. נראה שצ"ל: מאה (שיבוש רגיל) של חטין, מאה סאה, והיינו ארבע סאין בסלע, עשרים וחמשה סלעים, מנה. והמלוה טוען שהוא זקוק לכסף ואין בכוחו להלוות, אבל הוא מציע לו חטים במחיר הרגיל, שימכור אותן ויקבל כסף.
ב
ולקח ממנו עשרים וארבע וכו'. כלומר שמכר בחזרה את החיטין למוכר בעשרים וארבע סלעים (והמוכר הרויח סלע) אין כאן אלא הערמת רבית. והטעם הוא שהמוכר אומר לו אם תלך ותמכור את החטים לא יתנו לך יותר מעשרים וארבע סלעים, שהרי הוא הריוח של כל סוחר, והוא הוא השווי של מכירת חטים בשוק, הריני עושה לך טובה וחוסך לך את הטירחה, וקונה ממך את החטים במחיר הרגיל.