1
עשר כורין למאה וכו'. כלומר, ייחד אותם, כדי שיוכל להפריש מהם תרומת מעשר בטהרה, וכל זמן שהשתמש בשאר פירותיו קבע את מעשרותיהם בכורין הללו בסדר קבוע, ואח"כ מדד ומצא שהמעשר פחות מעשרה כורין וחשש שמא פיחתו המעשרות ולא פיחתו החולין, ונמצא שפיחת במעשרות.
2
שלא פחתו חולין מותר. ר' יוסי לשיטתו שתנאי ב"ד הוא שעד מקום שהדעת טועה מעשרותיו מעשרות (ירוש' דמאי פ"ה ה"ב, כ"ד ע"ג).
3
מדד את החולין והותירו וכו'. כלומר שאכל אותן קמעא קמעא, ולבסוף ראה ע"פ חשבון המדות שאכל, שהיו שם חולין יותר מתשעים כור.
4
יש לו חולין וכו'. כלומר, ושניהם מתחילים להפסיד, מציל את שלו תחילה.