מיהו אם שלו הוא שדה בעל שפוסקים לעבוד מקודם אף שהעובדי כוכבים מזבלין עדיין בית השלחים. אפ"ה מותר להוציא זבלו לשדה בעל. מדיודעין בני עירו שאין לו שלחין. ואע"ג דבשבת אסור עובד כוכבים לעשות מלאכת מחובר לישראל אע"ג שקצץ ואין ישראל דר שם. דחיישי לאורחין. א"כ ה"נ ניחש לאורחין [כא"ח סי' רמ"ד] י"ל התם המלאכה גופה דאורייתא. משא"כ הכא זבול בשביעית מד"ס. ולי נראה דהכא חברא חברא אית ליה. ומדבני עירו יודעין שאין לו שלחין יודיעו לאורחין. משא"כ התם מאן ידע קציצ' דבצנעא:
כ' רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל וז"ל ק"ל כיון דעד הסלע דוקא. דאז מנכר דאין כוונתו לזרוע שם כפ"א דערלה מ"ג [ערתוי"ט]. א"כ הול"ל דבפחות מזה אסור [או חייב להעמיק עד הסלע]. ונ"ל דמשום דנקט רה"ר. נקט לשון מותר לדיוקא. דדוקא ברה"ר מותר. אבל ברה"י אפי' מעמיק עד הסלע אפ"ה אסור. דעכ"פ בתחלת חפירה לא מנכר שיעמיק אח"כ [גם דלמא ממליך מקודם]: