דין בנמצא מת וא"י אם הוא תוך ג"י
ומכל זה יתבאר לנו דדברי הט"ז שם צ"ע שהביא ראיה מרשב"א שמחמיר באינו ידוע אם הוא תוך ג' ימים ולשיטתו הוא חומרא מדאורייתא ועיין בא"ע סימן י"ז סעיף כ"ז בב"ש ס"ק פ"ד דמשמע דאינו אלא מדרבנן ומה שכתב הרשב"א די"ל דהוי ס' דאורייתא ולחומרא היינו דשמא לא זה הוא והוא איש אחר וז"ל המ"מ בפ"ג מהל' גרושין הל' כ"א איכא למימר דאין מעמידין דה"ל ספק דאורייתא ואיכא למימר דכיון שמכירין אותו חזקה זו הוא אלא דחשו רבנן ודוקא שנודע שעברו ג' ימים וכל ספק חששא דרבנן ולקולא עכ"ל מבואר הדבר דמספקא ליה שמא מה שאמרו אין מעידין לאחר ג' ימים הוא מחשש שמא אחר הוא ולא סמכינן על זה מה שניכר אבל בודאי מוקמינן אחזקת חיים מדאורייתא ומיהו בנפל מפולת ונמצא לאחר ג' ימים לא אמרינן העמד על חזקתו חזקת חי וא"כ הוא בתוך ג' ימים דנאמר עכשיו מת שהרי ממתניתין דפסחים חוץ מפקח בגל שטמא מתחלתו מוכח דמדאורייתא אמרינן דתיכף כשנפל הגל עליו תיכף מת ובזה לכ"ע אין כאן ספק כלל דאין מעידין עליו כנ"ל וכמו שכתבתי לעיל: