דין דאם היה הדבר בחזקת בדוק לכ"ע אמרינן השתא נפל ואם לא היה לו חזקה כלל לכ"ע מחזקינן למפרע ומחלקותם רק במקום דליכא חזקה ברורה:
ומאחר שעשינו סמוכים לדעת הגאונים דמחזיקין איסור מזמן לזמן והיינו משום דשורפין תרומה וקדשים וא"כ זכינו לדין דדוקא במקום דליכא חזקה ברורה כמליגת תרנגולים במים דסתם מים אין מסננים אותם ואף שבודאי פעם אחת היה המים בלא גרעינים זה לא מקרי חזקה דשמא תיכף כששאבו אותם היה בם גרעין. וגרע ממה שכתב הפ"ח בסימן תס"ז שהתרנגולת היה לה חזקה שנולדה בלא גרעין דזה לא מקרי חזקה כדאיתא בי"ד סימן ר"א סעיף כ"ה ובקדושין ע"ט בתוס' ד"ה מי איכא ובנדה י"ח בתוס' ד"ה ספק שער לבן דדבר הרגיל לא מקרי חזקה ואף שהתוס' בנדה ל"ב ד"ה ר"מ כתב דמסתמא לא ראתה משנולדה כו' ואוקמה אחזקתה ש"ה דמיירי בתינוקות בעריסה דלא שכיח שתראה ע"ש אבל במקום שסינן המים והיה בחזקה זו שלא היה בה גרעינים לכ"ע לא מחזקינן למפרע ואפילו מדרבנן ודבר זה מבורר במ"ב שהביא המ"א שם בס"ק י"ח וז"ל אבל מזמן לזמן כמליגת התרנגולת ל"א כאן נמצא דכה"ג אשכחן בפ"ק דחולין ופ"ק דנדה לענין בהמה שנמצאת טרפה ולענין מקוה שנמצאת חסרה דלא אמרינן השתא נטרפה וחסרה אלא מטעם העמד המקוה על חזקתה והבהמה כיון שנשחטה בחזקת היתר עומדת הא לא הוי חזקה לא אמרינן והלכך כאן דליכא חזקה חיישינן שמא היה הגרעין במים עכ"ל הרי בהדיא שאם היה חזקה למים כגון שסינן אותו אמרינן השתא נפל וראיה דבר שהרי אפילו בקדשים אמרינן דשמאי סבירא ליה דיין שעתן דאוקי אשה על חזקתה והלל סבירא ליה שאני אשה דשכיחי בה דמים וכתבו התוס' נדה ב' וז"ל אבל אי לאו האי טעמא הוי מוקמינן אחזקת טהרה אע"ג דהשתא ודאי טמא כדאיתא בתוספתא מודים חכמים לר"מ בנגע בא' בלילה וראוהו חי מבערב דטהור אף על גב דהשתא הוא מת עכ"ל הרי להדיא דדוקא בלא ראינו אותו חי סבירא ליה לחכמים דטמא אפילו בר"הר כדכתב הרשב"א ור"ן בחידושי נדה וז"ל הר"ן ד"ה דאלו מע"ל וא"ת ומ"ש דמע"ל שבנדה תולין ובנגע א' בלילה חכמים מטמאים לאו קו' היא דהא בראוהו חי מודים חכמים דטהור אלמא כל היכא דקאי מעיקרא בחזקת חי אף על פי שנמצא עכשיו מת לא מפקינן ליה מחזקתו וה"נ גבי אשה כיון דבחזקת טהרה עומדת שהרי דוקה היא אוקמוה אחזקתה וכ"כ הרשב"א ומסיים רק משום חומרא דטהרות אמרינן אינה בדוקה עכ"ל וכ"כ הר"ן עוד דף ד' ד"ה ואב"א וז"ל אבל בבדוקה אפילו בזויות קופה אינן טמאים דה"ל כאותה שאמרו מודים חכמים לר"מ בראוהו חי עכ"ל וכ"פ הרמב"ם בפי"ח מהל' אבה"ט דראוהו חי מבערב דטהור בר"הר וכבר כתבנו דגמרינן איסור מטומאה בר"הר דטעמא דטהור משום חזקה וברה"י היינו טעמא דטמא דגזרת הכתוב הוא מסוטה דלא מהני חזקה ואף דהרמב"ם שם בפרק י"ז כתב דבקופה בדוקה טמאות ע"כ כונתו תולין שהרי כולל ב' דינים אלו דקופה בדוקה באותו מקום וממקום למקום בהלכה א' ובמקום למקום כתב דתולין שמע מינה דאף באותו מקום תולין וז"ל בפי"ז קופה שנשתמשו בה טהרות ונמצא בה שרץ אם יש לה שוליים או אוגנים הרי כל טהרות שנשתמשו בה טמאות אפילו היה בדוקה ומכוסה שמא עם הגבהת ידו מן הבדיקה נפל שרץ ואפילו נשתמשו בה בטהרות בזוית זו וטלטלה לזוית אחרת כולן טמאות לפי שמחזיקין טומאה ממקום למקום לתלות עכ"ל ומדכייל שניהם בהלכה א' ש"מ דחד דינא בתרווייהו דתולין ועוד שהרי כתב שמא עם סילוק ידיו וכיון דמשום שמא ע"כ תולין ואף דבראוהו חי פסק דטהור היינו בר"הר מה שאין כן קופה דמיירי בר"הי ועוד דהא באוקימתא בגמרא דמודים שמאי והלל בקופה דטמא היינו באינה בדוקה ופלוגתא דחזקיה ור"י בבדוקה וס"ל לר"י בהדיא דתולין וא"כ אף למסקנא דמשני דמודי הלל ושמאי בזויות קופה היינו באינה בדוקה ולשרוף כדעת הר"ן או לתלות כדעת רשב"א כמו שנבאר אי"ה בסימן ל"ו וסימן ל"ז עכ"פ לכ"ע בקופה בדוקה באותו מקום רת לתלות וכבר כתבנו דאין לנו שום מקום ללמוד להחזיק מזמן לזמן רק מדמצינו דשורפין ע"ז קדשים וכיון דאפילו בקדשים בבדוק רק לתלות א"כ בתולין מותר כמו שפסק בממקום למקום דהתם נמי תולין בקדשים ואפ"ה בחולין מותר ה"ה בבדוק באותו מקום כיון דבקדשים רק תולין בחולין מותר לגמרי ולפ"ז אם סינן מים והיה בחזקה ודאי שלא היה בו גרעין אמרינן השתא נפל והיינו נמי טעמא דבבהמה אמרינן השתא נטרפה משום דיש לה חזקה טובא ולא מטעמיה דש"ך דהחזקה היא מכח רוב ועדיף משאר חזקה ליתא דכבר כתבתי דזה ליתא ברשב"א ור"ן רק כוונתם כיון דיש לה חזקה רק כיון שאין לבהמה חזקה אחרת ולכן כתבו חזקה מכח רוב ולא משום דעדיפא משאר חזקות: