ישוב לדברי תוס' חולין דף ג'
ומתוך דברי הרמב"ם שהבאתי יתיישב לי דברי תוס' בחולין ג' ע"ב ד"ה דליתי' קמן שכתב מדלא משני דאיתיה קמן ולא ידע ולכך דוקא באחרים עע"ג כשר ומזה הוכיחו דאם ת"י הלכו' שחיטה לא מהני עע"ג וא"כ הא דאר"י כל טבח שא"י כו' אסור לאכול משחיטתו ר"ל אפי' ידעינן בודאי ששחט שפיר דמדרבנן עשו אותו כאינו בר זביחה וכמו שכתב הרשב"א במשה"ב דף ז' לדעת הרא"ה וצ"ע שהרי לרבינא דל"ל רוב מצוין מומחין וא"כ מאי שנא דליתא קמן או אית' קמן ולא ידע דאפילו ליתא קמן ואנו מסופקים אם ידע לפסול דהוי ס' בשחיטה ועוד ק' שהקשו שם ד"ה אבל בא דבבא ומצא ששחט לרבה למה לי חותך כזית בשר והא גבי יי"נ מותר בלא בדיקה ע"ש ק' דבשלמא יי"נ היה לו חזקת היתר מה שאין כן בהמה דבחזקת איסור עומדת ועפ"ז ניחא דתוספת סבירא ליה דאף על גב דאם ידוע לנו שזה ששחט אינו יודע הלכו' שחיטה פסול מדרבנן אפילו אחרים עע"ג מ"מ אם אנו מסופקין אם יודע או לא מותר דאין זה ס' בשחיטה כיון שאין כאן ריעותא כלל וס"ל לרבינא דחזקה על בן דעת ששוחט שפיר כמה שכתב רשב"א בתוה"א רק לכתחלה מצרכינן בדיקה וזהו ג"כ סברת ראב"ן שהביא הש"ך סי' א' ס"ק ה' ומה שהק' הש"ך שם דהא בגמרא מוכח דאם ליתא למבדקיה ואין אחרים עע"ג פסול יש לומר דראב"ן ס"ל דה"פ דאע"ג דוכלן קאי ארישא מ"מ ודאי גם על חש"ו קאי דסמיך לו כמש"כ רש"י י"ב ע"ב וע"ז קאמר וכלן ששחטו ר"ל בין חש"ו ובין שאין מומחין בדיעבד אם אחרים עע"ג כשר לעולם אלא באין עע"ג אזי בחש"ו פסול ובאין מומחין אי איתא קמן בודקין ואי ליתא קמן אע"ג דאין עע"ג כשר: