נבאר אם גם באיסור דאורייתא לא מחזקינן ממקום למקום וטעם מחלוקת בגמרא ברוב וקרוב איזה עדיף:
ואמנם בעיקר הדין שכתב המ"א בשנטל קדרה מכירה למקו"א זה נקרא ממקום למקום ובאמת כן הוא להדיא בנדה ג' גבי קופה דפליגי חזקיה ור"י וכ"כ האו"ה כלל כ"ז דין ג' בהדיא בנמצא זבוב בקערה וז"ל דלא מחזקינן איסור ממקום למקום אפילו באיסור דאורייתא עכ"ל והכי מוכח להדיא מראב"ד שהבאתי בסימן מ"א שכתב במערה מכלי לכלי ונמצא שרץ בתחתון דטהור דאף על גב דהוי טומאה הבאה בידי אדם והוי דאורייתא שיש בהן דעת לשאול כיון דאין מחזיקין ממקום למקום ע"ש ואמנם צ"ע היכא רמיזה בתורה זה ומצאתי בחידושי רמב"ן ב"ב כ"ד גבי ענבי מצנעי והובא בי"ד סימן רצ"ד סעיף י"ד וז"ל דכי האי לא קרוב בלחוד הוא אלא במקומו ממש הוא וחזקה כאן נמצא כו' וה"נ בכרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו ע"ש והט"ז שם אף שלא ראה חידושי רמב"ן קיימו מסברא דנפשיה וא"כ משמע דהכי קים להו לחכמים ככל חזקות ואמנם מצאתי לרשב"א בחידושי יבמות דף (ק"ו)[קט"ו] ובמלחמות שם גבי תרי יצחק ר"ג דכתב בממון לא מפקינן משום כאן נמצא אלא אם כן היכא דאיכא רגלים לדבר ובאשה משום עיגונא הקילו לסמוך על זה וכן כתב הנ"י שם וסיים אין כל המקומות וכל הדברים שוין בענין זה עד כאן לשונו וכן כתבתי בסימן מ"ב דע"כ גם דעת התוס' הכי ובודאי בחזקה גמורה מפקינן ממונא ומשמע ג"כ דדוקא משום עיגונא הקילו אבל לא בשאר איסורין ומי יתן ונדע באיזה מקום נאמר באיסור כאן נמצא כיון שנעול בפנינו מקור ומוצא הדבר ומי כהחכם ויודע פשר:
ואמנם נ"ל דודאי סברא זו דכאן נמצא הוא הסברא דאורייתא ובלאו הכי לא זכיתי להלום איך אפשר דיהיה מטעם חזקה דמשונה חזקה זו מכל חזקות לא מבעיא מחזקת הגוף או מכח רוב אפילו לחזקות דאמרינן אין אדם מעיז ואין אדם פורע דזה דבר ידוע על פי טבע וע"י מחקר אבל שנאמר שיתחייב שכאן נמצאו כו' ולא בא לכאן ממקום אחר זה דבר שאין המחקר יכול לחקור אע"כ דהוא סברא דאורייתא ונראה לי דזה הוא סברת מחלוקת ר"ח ור"ז בב"ב כ"ג ע"ב דר"ח ס"ל רוב וקרוב הולכין אחר רוב ור"ז סבירא ליה אחר הקרוב ולא מצינו שום טעם במחלקותן למה. ונ"ל דבהא פליגי דר"ח ס"ל דטעם דהעיר הקרובה היא מביאה דחזקה שהרוצח היה מעיר הקרובה כמו שכתבו תוספת שם ד"ה בדליכא ואמרינן כאן נמצא ההרוג וכאן היה בשעת ההריגה ומסתמא הרוצח מאותה העיר ולא חיישינן שמא נהרג במקום אחר והובא לכאן דאמרינן כאן נמצא אבל היכא דאיכא מתא דנפישי אמרי' מסתמא הרוצח היה מאותו העיר דאזלינן בתר רוב וקיימא לן רוב וחזקה רובא עדיף ור"ז סבירא ליה דלא מטעם חזקה אלא גז"הכ הוא כדמוכח שמודדין מעיר שיש בה ב"ד הביאו תוס' שם דאמרינן כאן נמצא כו' ואפילו נגד הרוב דמ"ש כיון דשניהם גז"הכ ואנן קיימא לן כר"ח דכאן נמצא הוא מטעם חזקה והיינו טעמא נמי כולהו דאיתא במסכת שקלים בין חולין למ"ש קרוב לחולין חולין דאמרינן כאן נמצא ולא אמרינן דנפל ממעות מע"ש והובא לכאן דחזקה כאן נמצא והיינו נמי טעמא דהמערה מכלי לכלי כמ"ש הראב"ד וכן טעמא דא"וה בזבוב בקערה דזה דומה ממש לשני עיירות ונמצא קרוב לזה דאמרינן כאן נמצא כו' ואמנם בקופה שנשתמשו בזוית זו והביאו לזוית אחרת דכאן י"ל דאנו דיינינן על השרץ שנמצא עכשיו בזוית אחרת כאן נמצא השרץ בזוית זו כאן היתה בזוית זו ונפל לקופה עכשיו וי"ל ג"כ להיפך כאן נמצא בתוך הקופה וכאן היתה מתחלה בקופה זו ולכן פליגי דחזקיה סבירא ליה דזה הוי ממקום למקום ממש כמו ב' כלים דמודה בה ר"י כמש"כ הראב"ד כדמוכח מתני' דמערה מכלי לכלי וה"נ דיינינן על מקום הקרקע והרי הוא מקום אחר ור"י ס"ל דדיינינן על הקופה. ולא דמי כלל לב' כלים שהרי הקופה עצמה הביאו לכאן ולא דמי לעיר הקרובה ולא ממקום למקום דבעיר הקרובה לא היה שום הבאה לכאן ולמה נימא שנהרג במקום אחר והביאו לכאן מה שאין כן הכא דהא הביאו הקופה לכאן שגם אמרינן שגם השרץ הובא לכאן וא"כ דינו כמו קופה באותה זוית דהוי מזמן לזמן ומחזקינן ולפ"ז לשיטת רשב"א ורמב"ם שהבאתי בסימן נ"ו ונ"ז דס"ל דאפילו מזמן לזמן תולין א"כ א"ש דר"י סבירא ליה ה"נ תולין דכיון דלא הוי ממקום למקום נשאר מזמן לזמן ותולין אמנם לדעת הר"ן שכתבתי בסימן ל"ו דס"ל דמזמן לזמן שורפין וא"כ קשה למה סבירא ליה לר"י תולין וצ"ל דר"י מספקא ליה אם הוי ממקום למקום או לא ולכן תולין ולפ"ז אף דהדין שכתב המ"א בנטל קדרה מהכירה ונצטננה ונמצא בה חיטה לקולא היינו משום דהוי מילתא דרבנן ואף דלדעת הגאונים שם דס"ל דאף בחטה אסור בפסח מזמן לזמן שאני הכא דאפשר דהוי ממקום למקום ואף דלדעת רשב"א שם הוי ודאי מזמן לזמן יש לומר באיסור כ"ש סמכינן על ר"ן שם ואמנם צ"ע אם נמצא חמץ שאין ששים כנגדו דהוי ספק איסור דאורייתא ואם כן לדעת אלו הגאונים דמחמירין מזמן לזמן צ"ע להתיר דאינו דומה למה שכתב או"ה וראב"ד דהתם הוי ממקום למקום ממש:
ונ"ל דמ"שכ המ"א בנטל קדרה מכירה למק"א ל"ד למק"א אלא אפילו עדיין הוא על הכירה רק שזזה ממקום זה למקום זה נקרא ממקום למקום וכן משמע ממ"שכ הב"י בשם רשב"א בי"ד סי' ק"ץ במצאה דם שלא כנגד בית התורף דלא אמרינן שהביאה בידה מתורף לכאן דלא מחזקינן ממקום למקום ע"ש: