ונ"ל דזה אם ר"ל בחזקת איסור אבר מן החי או שאינו זבוח תלי בפלוגתא דרב ור' יוחנן בפרק ג"ה דף ק"ב דלרב בהמה בחייה לאיברים עומדת ואם כן שפיר יש לומר בחזקת איסור אבר מן החי משא"כ לר"י התם דס"ל לאו לאיברים עומדת ואם כן ע"כ צ"ל בחזקת שאינו זבוח וכמש"כ בתוס' זה בהדי' ביצה כ"ה והנה יל"ד טובא דאמרינן בחולין דף ט' דמשני רב חסדא סכין איתרעי בהמה לא איתרעי ועיין בכ"מ פ"א מהנ' שחיטה הל' כ"ה דע"כ גם ר' הונא ס"ל סברא זו דאל"כ למה אמר חיישינן שמא בעור ולמה לא אמר כשמעת' דהוי נבלה או טרפה ודאי דהא בחזקת איסור עומדת אע"כ דגם ר"ה מודה לסברא זו כיון דבהמה לא איתרעי והק' התוספ' דהא בריש נדה אמרינן במקוה אדרבה העמד טמא על חזקתו ול"א אדם לא איתרעי ועוד הק' תוס' שם מ"ש סכין מבהמה דכיון דאיתרע סכין ממילא איתרע הבהמה ע"ש ואמנם הא תינח לשיטת התוס' דס"ל דחזקת איסור דבהמה בחייה היינו שאינו זבוח ואם כן באמת קשה מ"ש סכין מבהמה אבל אי אמרינן דחזקת איסור ר"ל אמ"ה ואם כן באמת בהמה לא איתרע כלל שהרי שחוטה לפניך משא"כ בההיא דמקוה דשפיר שייך מ"ש מקוה דאיתרע או אדם דזה בזה תליא דכיון דמקוה היה חסר ואם כן עדיין בטומאתו משא"כ הכא אפילו אם היה הסכין פגום עכ"פ חזקת איסור דבהמה דהיינו אבר מן החי כבר עבר בודאי וידוע דר"ה ור"ח תרווייהו תלמידי דרב דס"ל לאיברים עומדת ולכן פירש"י דחזקת איסור היינו אבר מן החי ולא קשה קו' התוספת ואמנם לדידן דקיי"ל בודאי כר"י דלא לאיברים עומדת וכפסק הרמב"ם להדיא בפ"ד ופ"ה מהל' מ"א הל' ה' וע"ש בלח"מ ואם כן ע"כ חזקת איסור דבהמה היינו שאינו זבוח וכ"כ הרא"ש ריש חולין וכן משמע ברשב"א בחי' שהבאתי דעיקר הטעם משום איסור שאינו זבוח ואם כן ממ"נ לדידן לק"מ לא מס' דרוסה דהא קיי"ל כשיטת רשב"א דבכל ס"ט לא מוקמינן אחזקה או כתי' התוספת דרוסה שכיח ומבהמה דמחזקינן איסור עד שיודע במה נשחטה נמי לא מוכח מידי להחזיק מאיסור לאיסור אחר דז"א דדוקא גבי בהמה דקאי בחזקת שאינו זבוח שפיר מחזקינן לאותו איסור דזה שייך נמי בנבלה ולכן בעי' עד שיודע ובזה יש ליישב גם כן דבחולין מ"ג משני הש"ס קסבר עולא א"ח לס"ד ופריך מ"ש השוחט בסכין פגום ומשני התם אתיליד ריעותא בסכין ולמה לא הק' הש"ס הא בהמה לא איתרעי וכדס"ל לר"ח אלא משום דעולא תלמיד דר"י ואם כן בהמה בחייה בחזקת איסור שאינו זבוח עומדת וכיון דאיתרע סכין ממילא גם הבהמה איתרע. ומכל מה שכתבתי נתבאר לן שאין שום מקום להוכיח להחזיק מאיסור לאיסור אחר ודלא כט"ז בסי' נ"ז ס"ק י"ט דטעם י"א שהוא דעת הר"ן משום דמחזקינן מאיסור לאיסור טריפות דליתא אלא טעם הר"ן כמ"ש לעיל סי' י"ג: