דין כל ספק בשחיטה בין שנמצא הסכין פגום או ס' שהה או שאינו יודע הל' שחיטה צריך כיסוי מספק:
הרמב"ם בפ"ד מה"ש כתב כל ס' בשחיטה הרי זה ספק נבלה והאוכל ממנה מכין אותו מכות מרדות. וצ"ע שהרי יש לבהמה חזקת אינו זבוח וכדמוכח נמי לכאורה שהרי כתב בפ"ד ופ"ה מהל' מ"א דבהמה בחייה לאו לאיברים עומדת (וע"ש בלח"מ) ואם כן ע"כ צריך לומר הא דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת לאו בחזקת אמ"ה כמש"כ תוספת ביצה דף כ"ה ואם כן נעמידנה על חזקתה והוי נבילה ממש וכמו שפסק בלא בדק בסימנין דהוי נבלה הגם דיש לומר דס"ל דהוי ס' נבלה מ"הת ומש"כ מכות מרדות היינו לשיטתו דס"ל דכל ס' תורה אינו אלא מדרבנן מכל מקום ק' מ"ש מלא בדק בסמנין דכתב דהוי נבלה ואמנם י"ל דדוקא בשלא בדק הסימנים שהרי הוא מודה שלא שחט כדין הוי נבלה אבל בספק שמא שהה או דרס אפשר דלכ"ע אינו אלא מדרבנן שהרי כתבו תוס' להדיא דף י' סוף ד"ה איתרעי דמסתמא שחט שפיר וכ"כ הרשב"א בתה"א דחזקה על כל מומחה ששוחט כדין ואפילו במומר לתיאבון סמכינן עליו בזה וא"כ אף שקרה לו מקרה ונסתפק אם שהה או דרס יש לומר שפיר דאינו אלא מדרבנן דמ"הת סמכינן על רוב שחיטות וא"כ לק"מ על הרמב"ם ולפ"ז בין ששחט ולא בדק בסימנים ובין ס' שהה ודרס או מי שאינו יודע הלכות שחיטה צריך לכסות בלא ברכה דאפילו בלא בדק לתוס' ורשב"א אינו אלא מדרבנן ודלא כט"ז בסי' כ"ח שכתב הגדול שאינו יודע הלכות שחיטה דינו כחש"ו ופטור מכיסוי וז"א וכמו שכתב הרשב"א במשה"ב שהבאתי בסי' א' וכן מוכח מרמב"ם שהרי בפ"ד הלכה ה' כתב חש"ו ששחטו שחיטתן פסולה ושם בהלכה א' כתב מי שאינו יודע הלכות שחיטה ושחט בינו לבין עצמו אסור לאכול משחיטתו והרי זה קרובה לספק נבלה והאוכל ממנה מכין מכות מרדות ובפ"ד ה"ל י"ח כתב כל מקום שאמרנו בשחיטה פסולה הרי זה נבלה ואם אכל ממנה כזית לוקה משום אוכל נבלה וכל ס' בשחיטה הרי זה ס' נבלה והאוכל ממנה מכין מכת מרדו' עכ"ל הרי להדי' דדוקא בחש"ו דרוב מעשיהן מקולקלי' הוי נבילה מדאוריית' ולוקה שהרי כתב שם פסולה אבל כל ס' בשחיטה אינו אלא ס' נבלה וצ"ל כמו שכתבתי דכיון דמומחה שחט אדרבה עפ"י רוב שוחט שפיר ואפילו בס' אם נשמט קודם שחיטה ג"כ אינו אלא ס' דרוב פעמים לא נשמט הסימן עיין בסי' כ"ה בש"ע ובש"ך אבל בא"י הלכות שחיטה כתב הרי זה קרובה לס' נבלה שהרי אין לנו שום ריעותא לא בסכין ולא בבהמה רק דחיישינן שמא לא שחט שפיר ואם כן אין ס' דטעון כיסוי ופשיטא דחייב משום או"ב דלא כט"ז בסי' י"ז שמסתפק ולפ"ז מה שכתב בש"ע דה"ה לכל פסול כגון סכין פגומה ל"ד אלא ה"ה לכל ס' בשחיטה צריך כיסוי: