שאלה אשה שלאחר שכלה השתן שלה מרגשת כאב גדול ואז היא בודקת ומוצאת על העד דם ולא בתוך מ"ר:
תשובה דעת הצ"צ דבעינן תרתי שתמצא דם גם במ"ר ואם אינה מוצאה תוך מ"ר אזי צריכה שתרגיש הכאב בעת הטלת מ"ר וגם בדיקת מהרי"ו בסי' קצ"א ובס"ט חולק עליו דכיון שמרגשת כאב קודם שתראה אע"ג שאינה מוצאת בתוך מ"ר וגם לא מרגשת הכאב רק אחר שתשתין מ"מ מוכח שהוא מחמת מכה ובאמת כך משמע פשטא דלישנא דרמ"א שכ' תחלה שרגילה לראות במ"ר ומרגשת כאב בשעה שמחלת כו' ואח"כ כתב ואפי' אם מצאה דם אחר מ"ר וכוונתו ולא במ"ר דאל"כ הל"ל גם אחר הטלת מ"ר כיון דזה עיקר ההיתר אע"כ דר"ל שמוצאה רק אחר מ"ר ולא במ"ר וכ"מ בלבוש שכ' ואם מצאה הדם אחר הטלת כו' ואת"ל דעיקר ההית' הוא מחמת שמרגשת בשעת הטלת מ"ר דא"כ הל"ל דמאחר דמרגשת כאב בשעת מ"ר אם זה הוא העיקר ומדכתב סתם דמאחר דמרגשת כאב משמע אפי' אינה מרגשת רק לאחר הטלת מ"ר ובאמת בלבוש מוכח שמפרש דברי רמ"א מה שכתב דמרגשת כאב ר"ל שהרגישה בשעת הטלת מ"ר אך פשטא דלישנא דרמ"א לא משמע הכי ועוד דא"כ למה כתב רמ"א באינה מרגשת כאב ה"ל לאשמעינן רבותא ולכתוב זאת ברישא דאפי' מרגשת כאב אחר הטלת מ"ר כיון שאינה מוצאה במ"ר טמאה ומזה נ"ל כדעת הס"ט כיון שעכ"פ מרגשת כאב ולכן עכ"פ כשתעשה בדיקות מהרי"ו ג"פ מהני וגדולה מזה כתב אמ"ו בנ"ס סי' מ"ז מ"ח נ' דבדיקות מהרי"ו מהני אפי' בלא כאב וגם הש"ך כתב דכן דעת מהרי"ל ולכן אין ספק שיש לסמוך ע"ז והנה לכאורה וי"ל עוד לטהר מכח ס"ס ס' שמא ממקום מ"ר ואת"ל מן המקור שמא בלא הרגשה והרגשה זו אינה הרגשת המקור ואע"ג דאפ"ה טמאה עכ"פ מדרבנן בכה"ג הוי ס"ס אפי' לטהר מדרבנן כמש"כ הש"ך בכללי ס"ס וא"ל דתיכף כשאמרינן שמא מן המקור חזקת דם שבא בהרגשה אינו ס' כלל ז"א שהרי כתב בתשו' מהרי"ז סי' כ"ה שכתב תחלה כיון ודאי בא ממקום מ"ר למה לנו לתלות לחומרא ולומר שבא גם מן המקור ומביא ראיה דתלינן בקולא במידי דשכיחי כגון מעוברת בשאינה מעוברת וזקנה בילדה וכתב ודוחק לומר דהתם מיירי דלא הרגישה מידי וא"כ א"א מדרבנן דלמא ה"נ דהרגישה לא הוי הרגשת דם המקור דודאי דבר זה מצערה אותה בענין אחר ממה שמנערה אותה דם המקור ולא מקרי האי הרגשת בשרה דהרגשת מ"ר הוא לא הרגשת דם נדות עכ"ל והיינו דאע"ג דחזקת דם שבא בהרגשה היינו כשבא בלא כאב אבל עם כאב שפיר י"ל דהכאב הוא הוכחה דהרגשה היא מן הכאב ולא מן המקור ובזה מיושב דלפי דברי מהרי"ו קשה דא"כ איך ס"ד בגמ' לטמא בעומדת והא הוי ס"ס וצ"ל דכיון דהוי בלא כאב אי איתא מן המקור חזקתו שהיה בהרגשה וצ"ע: