ביאור הגר"א על ​​תלמוד ירושלמי הוא חיבור מהמאה ה-18 מאת הגאון מווילנה, המכסה את רוב המסכתות בסדר זרעים של התלמוד הירושלמי. היצירה כוללת פרשנות מקורית המסבירה את הכתוב בירושלמי, כמו גם הצעות לתיקון גירסת הטקסט התלמודי. הגר"א היה דמות חלוצית בהדגשתו את חשיבות לימוד התלמוד הירושלמי לאחר מאות שנים בהן לימודו הוזנח במידה רבה.