1
לחם משנה: כאומר לא אכלתי בשגגה אלא בזדון כו'. נ"ב דבריו תמוהין דהא בשפחה חרופה חייב על הזדון כבשוגג. וכבר נתעורר בזה הרב בעל קרבן עדה בירושלמי ריש פ' הבא על יבמתו ע"ש [הלכה א' ד"ה עד שיפלוט]:
לחם משנה: כאומר לא אכלתי בשגגה אלא בזדון כו'. נ"ב דבריו תמוהין דהא בשפחה חרופה חייב על הזדון כבשוגג. וכבר נתעורר בזה הרב בעל קרבן עדה בירושלמי ריש פ' הבא על יבמתו ע"ש [הלכה א' ד"ה עד שיפלוט]: