1
כאשר צוה ה' את משה ובני ישראל היוצאים. [שהיו נמנין מבן עשרים כמו כן נמנו כאן מבן עשרים] ולפי שחלוקת הארץ שייכא ביוצאי מצרים לדברי הכל הזכיר כאן יוצאי מצרים. ובזה המנין מנה והזכיר עד לשלא היה להם בנים כבר פיר' לעיל. [ונקראים על משפחת אחיהם שהיתה משפחת מרובה ונטמעו בהם ולא היה להם שם לעצמן כגון בבני שמעון שאינו מונה משפחות לאהד ולצוחר, וגם מבני אשר, ישוה לא מנה לו משפחה ונטמעו בני ישוה עם בני ישוי, ופעמים שאין המשפחה נקראת אלא בני בניהם כגון "לזרח משפחת הזרחי" ולא מצינו זרח בבני שמעון אלא מבני בניו היה והיה גדול ונתלה בו המשפחה, וכן אצבון וכן ארד ונעמן שהיו בני בלע ומדקאמ' "לבלע משפחת הבלעי" שהיו לבלע בנים אחרים שנקראו על שמו שהוא אומר "למכיר משפחת המכירי". ויש מהם שנשתנו שמם קצת כגון ימואל נמואל, חושים שוחם, אחי אחירם, חופים שפופם: