נשאלתי מהמשכיל והנבון כמר מיכל כ"ץ מק"ק טריישט אם מותר בי"ט לבדוק הסכין בבדיקה שעושין אחר השחיטה או לאו.
והשבתי לו למה זה תשאל לשמי הלא כבר כתב מ"ו הגאון מהר"ם יפה בעל הלבושים ז"ל בהלכות יו"ט בריש סימן תצ"ח שיש אוסרין ויש מתירין ונתן טעם לשבח לסברת שניהם האוסרין והמתירין ולא הכריע ביניהם הלכתא כמאן ואם רבי לא ידע חייא מניין לו ומיהו תמהני טובא על מורי ז"ל למה נחבא אל הכלים ולא הכריע הלכתא כסברת המתירין שהיא עיקר בעיני מכמה טעמים נכונים.
חדא שהרי לפי כל הטעמים שפירשו רש"י והרי"ף והרז"ה בעל המאור והר"ן ז"ל בפרק אין צדין למה אסרו להראות סכין לחכם ביו"ט לבודקו פשוט הדבר יותר מביעתא בכותחא שעכשיו בזמן הזה שהשוחט רואה את הסכין בעצמו מותר לכתחילה לבדוק הסכין אפילו הבדיקה שעושין קודם השחיטה כי לפי הטעם שפרש"י משום דאוושא מילתא שנראה כמי שדעתו לימכר באיטליז כו' כבר כתב בהגהות אשיר"י בשם א"ז וז"ל מפרש"י משמע דוקא טבח העשוי למכור בשר באיטליז אסור להראות סכינו ביו"ט דאוושא מילתא שנראה כרוצה למכור בשר באיטליז ודבר זה אסור אבל לשאר כל אדם מותר להראות סכינו לחכם עכ"ל.
וכן לפי הטעם אחר שכתב הרי"ף בשם בה"ג משום דחיישינן דלמא אזיל חוץ לתחום לאחוויי כו' פשיטא שמותר עכשיו לבודקו כיון שהשוחט אינו הולך כלל אל החכם אלא רואה את הסכין בעצמו וכן לפי הטעם שכתב הרז"ה בעל המאור ז"ל משום דה"ל כעין ראיית מומין של בכור כו' טעם זה לא שייך כלל עכשיו שהשוחט רואה את הסכין בעצמו והוי כמו החכם לענין זה שבודק הסכין לעצמו משום דאינו אלא לברר הספק.
ומה שאנו נוהגין להזהר בי"ט שלא לבדוק הסכין לכתחלה קודם השחיטה הוא משום שאנו חוששין לטעם הרמב"ם שכתב רמ"ה אין מראין סכין לחכם שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה משום פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת וטעם זה שייך אפילו עכשיו בזמן הזה שהשוחט רואה את הסכין בעצמו ונהי דאנו חוששין לטעם הרמב"ם לחומרא אבל לקולא להכניס עצמו בספק נבלה לאכול בלא בדיקה אחרונה אין שום סברא לדחות כל הני טעמים של רש"י והרי"ף והרז"ה והר"ן הנ"ל ולחוש לטעם הרמב"ם לחוד שהרי אין אנו נוהגין להעמיד הסכין והבהמה בחזקת כשרות ולאכול אותה בלא בדיקה אחרונה מטעם דכל היכא דאיתיה קמן דאפשר למיקם עלה דמילתא לא סמכינן אחזקה אלא בדקינן ליה כמ"ש הר"ן בפ"ק דחולין ועוד שהרי אפילו לפי טעם הרמב"ם נ"ל שעכשיו בזמן הזה שהשוחט רואה את הסכין בעצמו מותר לכתחלה לבדוק הסכין אפי' הבדיקה שעושין קודם השחיטה משום דלפי טעם הרמב"ם לא נאסר אלא דוקא לע"ה כמ"ש בהדיא המגיד משנה וכן משמע בגמרא שכיון שהזכירו שת"ח רואה הסכין לעצמו ומשאילה לאחרים ממילא משמע שלא נאסר אלא לע"ה דוקא.
א"כ עכשיו בזמן הזה שנוהגין שאפי' היודע ובקי בהלכות שחיטה אינו נוהג לשחוט אא"כ יש לו רשות לשחוט מחכם אחד שבדקו וחקרו בדיני שחיטה אם הוא בקי אין לחוש שיהיה ע"ה כ"כ שלא ידע איסור ההשחזה ביו"ט כן נ"ל:
הצעיר יששכר בער איילנבורג.