ג' תשובות אלה השמיטום המדפיסים הראשונים והדפיסום בסוף הספר ועתה יבואו על מקומם.
נשאלתי אם יש סמך וסעד למנהג שנהגו קצת בעלי בתים לשנות מטבע החול בשבת בברכה שלישית של ברכת המזון ומתחילין אותה ותבנה ירושלים כו' ומסיימין מנחם ציון בבנין ירושלים ונותנים טעם למנהג שאין בנין בית המקדש דוחה שבת כדאיתא בפרק שני דשבועות.
ואני השבתי כל המשנה ידו על התחתונה שהרי גמרא ערוכה ברור מללו בפרק לולב הגזול קאמר בהדיא דבית המקדש העתיד יבנה אפילו ביו"ט ואפי' בלילה גבי לא צריכה דאיבני בליליא אי נמי סמוך לשקיעת החמה כו' ופרש"י וז"ל ואי קשיא דבלילה אינה נבנה דקי"ל בשבועות דאין בנין בית המקדש בלילה דכתיב וביום הקים וכו' וקי"ל בשבועות דאין בנין ב"ה דוחה יו"ט הני מילי בנין הבנוי בידי אדם אבל מקדש העתיד שאנו מצפים בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך עכ"ל וכן כתבו התוספות שם.
ואפי' לפי מה שעלה על דעתם שאפילו בנין בית המקדש העתיד אינו דוחה שבת מחמת שלא ידעו כלום מהגמרא ורש"י והתוספות דפרק לולב הגזול שהבאתי אפ"ה שטות גדול ושיבוש גמור הוא כי טופס ברכה כך היא וכה"ג ממש כתבו התוספות בפרק ג' שאכלו וז"ל יש שמתחילין בנחמנו ונותנים טעם לדבריהם דרחם הוי לשון תחנה ואין אומרים תחנונים בשבת אבל נחם אינו לשון תחנונים כמו הנחם על הרעה לעמך ולא נהירא דהכל משמע לשון תחנונים ואין להקפיד אפילו אי הוי לשון בקשה כדאמרינן בירושלמי מהו לומר רוענו זוננו פרנסנו בשבת אמר ליה טופס ברכות כך הוא ומנהג שטות הוא המשנה ברכה של חול עכ"ל ועוד שהרי הגאון מהר"ן שפירא ז"ל מק"ק הוראדנא לבו ראה הרבה דיוקים בפירוש ברכת המזון שלו ולא הניח שום דבר לא קטן ולא גדול מכל מה שכתבו קמאי דקמאי ובתראי ז"ל ולא זכר ולא פקד כלל מנהג זה והאחרון חביב מ"ו הגאון מהר"ם יפה בעל הלבושים ז"ל גם הוא לא זכר ולא פקד כלל מנהג זה לכן אומר אני לא תסיג גבול אשר גבלו ראשונים ואל תשגיח במנהגים חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו הקדושים ז"ל כן נ"ל:
הצעיר יששכר בער איילנבורג.