משנה ריש סוטה ובזמן שבית המקדש קיים הית' אסורה עד שהביאה אל הכהן והשק' אות' מי המרי' ויבדק הדבר ובזמן חרבן ב"ה היא אסורה לעולם
משנה שם דכ"ד ע"א וכב"י
שם במשנה ריש סוטה
שם במשנה דכ"ד ע"א
כמימר' דרב הונא שם
כמימרא דשמואל שם דכ"ז ע"ב ופי' רש"י שחוף שבשרו נשחף וכלה ויבש ואין בו כח
שם במשנה
שם בגמ' מפרש שזהו ששנינו שם וממי שאינו איש
משנה שם דכ"ג ע"ב וברייתא שם דכ"ד ע"א.
רמב"ם בס"ב מה' סוטה והחזיק הכ"מ הראי' שהביא ה"ה בפ"ג מאסורי ביא' מההי' דכתובו' איבעי' אימ' באשת ישראל וכו' ד"ט ע"א ומ"ש בנדה דנ"ב ע"א והיא לא נפסלה אסור ויש לך וכו' איירי בקטנ' שהי' בת מיאון ולא בקטנה שקדשה אבי' כפירש"י שם וכן הוכיח התוס' שם וכמו שחילק רבינו בזה וכו'
ראב"ד בהשגתו שם דפתויי קטנ' אונס היא
משנה ריש סוטה
כר"ע בברייתא וכדמפרש שם בגמ' דף ד ע"א
הרמב"ם שם בפ"א וכת' הכ"מ שהוא מהירושלמי ריש סוטה וכר' יוסי וממשנ' דכריתות דף מ ע"ב
שם ומהירושלמי שם
משנה ריש סוטה
אוקימת' דאביי שם בגמ' ד"ה ע"ב
שם
מימרא דר' אליעזר כתובות דף ט' ע"א
מימרא דרב קדושין ד' פא ע"א
טור מדברי אביו הרא"ש בפ"ב דיבמות מהנהו עובדי דשילהי נדרים
שם בשם סמ"ג ממימרא דרב חנינא מסורא סוטה ד"ב ע"ב
טור והרמב"ם בפ"א מעובדא דההוא סמיא קידושין דס"ו ע"א
שם ושם וכתב הב"י ופשט' הוא
שם ושם מעיבד' דההו' סמי'
שם בשם תשו' אביו הרא"ש כלל ל"ב סימן יג
משנה סוטה ד' לא ע"א וכר' יהושע
כן פירש הכ"מ דלא תקשה דהא בקינוי וסתירה תצא בלא כתוב' כמ"ש בריש הסימן
מסקנת הגמ' שם ד' כה ע"א
טור וכ"כ הרמב"ם בפ"א מהירושלמי פ"א דסוטה וכתבוהו התו' שם די"ח ע"ב
שם ושם במשנה רכ"ד ע"א
בריית' שם ד' נז ע"א
משנה שם דל"א ע"א
טור והרמב"ם שם
כ' הכ"מ שם איני יודע מה מלמדינו דמהיכא תיתי שיגרע מפני שהוא אחד מעידי הסתירה והרב ב"ח תי' דסד"א כיון דראה הסתירה קאמר בדדמי דבכה"ג חששו חכמים ברא' את הטביע' כמ"ש לעיל בס"ז וקמ"ל דהכא לא חיישינן דאמר בדדמי
שם במשנה
שם במשנה ויליף לה שם מקראי
שם במשנה
טור בשסר"ח ווכ"פ הרי"ף בפ"ב דיבמות ושכן הסכים הרא"ש כמימר' דשמואל ב"מ ד' צא ע"א ובספ"ק דמכות ד"ז ע"א
משנ' סוטה דף כז ע"ב
ציינתיו לעיל ריש סי' יא
ג"ז ציינתיו שם סעי' ב'
טור בשם ר"ח וכ"כ התו' בשמו בכתובות ד"ג ע"ב וכ' הב"י בשם א"ח דאין לסמוך על ר"ח שכל חכמי דורו נחלקו עליו קידושין דפ"א ע"א
תשובת הריב"ש סימן ע"ט
ל' הרמב"ם שם ספ"ג כר"ע בבריי' סוט' ד"ג ע"א דיליף ליה מקר' אפשר דס"ל דקרא אסמכתא בעלמא כ"מ
שם מהירושלמי ריש סוטה
כ' הכ"מ שם מה דאיתא בירושלמי אלא מתוך דבר של אימה משמע לי דרבינו גריס ולא מתיך דבר של אימה והא דקתני ולא מתוך מתון צריך ליגמ' מה הוא עכ"ל ולענ"ד הי' רבינו גורס ולא מתוך מדון וזהו מ"ש ולא מתוך מריב'
שם בירושלמי פשט לה אתי' להדא ב"מ שנאמר חוק' תורה מעכב לענ"ד פירושו דפשט לי' ממאי דכתיב ועשה לה הכהן כל התורה הזאת המעשה מעכב ולא סדר הקנאה והכ"מ פי' בע"א ע"ש ואין כאן מקום להאריך
הרמב"ם שם וכ' הכ"מ שלמדו מהא דא"ר חנינ' מסור' לא לימ' וכו' בריש סוט' ע"ב ואינו נראה לענ"ד דהא ר' חנינ' לא אמר אלא בזמן הזה ורבינו כ' סתמא אפילו בזמן שהיו מי סוטה למבדק' ונ"ל שלמדו ממה דמסיק שם ריש ד"ג אלמ' קסברי אסור לקנאות אע"ג דאית' שם בבריי' ר"ע אומר חוב' וקי"ל הלכ' כר"ע מחבירו וכמ"ש בריש סעיף דלעיל הא מסיק שם דיליף לה ר"ע מקינוי אחרינ' דכתיב בה וא"כ הקנוי בפעם ראשון אינה חובה ומזה כתב רבינו אין לקפוץ וכו'
בית יוסף ממימרא דרבי חנינא דלעיל
לעיל סעי' ז' ושם ציינתיו
הרמב"ם שם: