דִּמְתָרַצְנָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ.
דְּתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְהָלַךְ וְעָמַד עַל גּוֹרְנוֹ וְאָמַר: תֵּן לִי מְעוֹתַי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִיקַּח בָּהֶן חִטִּין. וְאָמַר לוֹ: חִטִּין יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשָׂאֵן עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו. הִגִּיעַ זְמַן חִטִּין לִמְכּוֹר, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי חִטִּין, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמוֹכְרָן וְלִיקַּח בָּהֶן יַיִן. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי יַיִן שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשָׂאֵן עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו.
הִגִּיעַ זְמַן יַיִן לִמְכּוֹר, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי יֵינִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמוֹכְרוֹ וְלִיקַּח בּוֹ שֶׁמֶן. אָמַר לוֹ: שֶׁמֶן יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשֵׂהוּ עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו. כּוּלָּם, אִם יֵשׁ לוֹ – מוּתָּר. אֵין לוֹ – אָסוּר. וּמַאי ״לָקַח״ – לָקַח בְּהַלְוָאָתוֹ.
אָמַר רָבָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ דְּמַעֲמִידִין מִלְוֶה עַל גַּבֵּי פֵּירוֹת, וְלָא אָמְרִינַן דְּלָא כְּאִיסָּרוֹ הַבָּא לְיָדוֹ הוּא. וּשְׁמַע מִינַּהּ: הוּא דְּיֵשׁ לוֹ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אִיתַהּ לִדְרַבִּי יַנַּאי.
דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: מָה לִי הֵן מָה לִי דְּמֵיהֶן.
דְּאִתְּמַר, רַב אָמַר: עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּפֵירוֹת. וְאֵין עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּדָמִים. וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר: מָה לִי הֵן, וּמָה לִי דְּמֵיהֶן.
מֵיתִיבִי: כּוּלָּם, אִם יֵשׁ לוֹ מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: בְּשֶׁמָּשַׁךְ. אִי בְּשֶׁמָּשַׁךְ צְרִיכָא לְמֵימַר? אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁיִּחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית מוּתָּר.
דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְעָשָׂה לוֹ שָׂדֵהוּ מֶכֶר. בִּזְמַן שֶׁהַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת – מוּתָּר. לוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת – אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בִּזְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת – מוּתָּר.
אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁעָשָׂה שָׂדֵהוּ מֶכֶר עַל פִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְלוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה! אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה?! מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּרוֹת הָיָה, וְלֹא לוֹקֵחַ.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: צַד אֶחָד בְּרִבִּית אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רָבָא אָמַר: רִבִּית עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
אָמַר רָבָא, הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: