אִיתָא לִדְרַב הוּנָא כֵּיוָן דְּמִשְׁתְּבַע מִלְוֶה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, הֵיכִי מָצֵי מַפֵּיק לַהּ? אָמַר רָבָא: שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׂרְפָה.
אִי הָכִי, מֵהֵיכָא מַיְיתֵי לַהּ? אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁנִּגְנְבָה. סוֹף סוֹף מֵהֵיכָא מַיְיתֵי לַהּ? דְּטָרַח וּמַיְיתֵי לַהּ.
אִי הָכִי, כִּי מִשְׁתְּבַע מַלְוֶה נָמֵי, לִטְרַח לֹוֶה וְלַיְתֵי! בִּשְׁלָמָא מַלְוֶה יָדַע מַאן קָא עָיֵיל וְנָפֵק בְּבֵיתֵיהּ, וְאָזֵיל וְטָרַח וּמַיְיתֵי לַהּ. אֶלָּא לֹוֶה, מִי יָדַע מַאן עָיֵיל וְנָפֵיק בְּבֵיתֵיהּ דְּמַלְוֶה?
אַבָּיֵי אוֹמֵר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטְעוֹן וְיֹאמַר לוֹ: אַחַר שְׁבוּעָה מְצָאתִיהָ. רַב אָשֵׁי אָמַר: זֶה נִשְׁבָּע וְזֶה נִשְׁבָּע, זֶה נִשְׁבָּע שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, וְזֶה נִשְׁבָּע כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה. וְהָכִי קָאָמַר: מִי נִשְׁבָּע תְּחִילָּה? מַלְוֶה נִשְׁבָּע תְּחִילָּה, שֶׁמָּא יִשָּׁבַע זֶה וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן.
רַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: רֵישָׁא דְסֵיפָא תְּיוּבְתָּא לְרַב הוּנָא, סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו, שְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה. וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו, סֶלַע הָיָה שָׁוֶה – פָּטוּר. וְאִם אִיתָא לִדְרַב הוּנָא מִגּוֹ דְּמִשְׁתְּבַע מַלְוֶה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, לִישְׁתְּבַע נָמֵי אַגִּילְגּוּל שְׁבוּעָה כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה!
אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא וְאָמַר לִי: תְּהֵא בְּמַאֲמִינוֹ. וּנְהֵמְנֵיהּ לֹוֶה לְמַלְוֶה נָמֵי בְּהָא כַּמָּה הֲוָה שָׁוֶה? לָא קִים לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ. וּנְהֵמְנֵיהּ מַלְוֶה לְלֹוֶה, דְּקִים לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ? לָא מְהֵימַן לֵיהּ.
וּמַאי שְׁנָא לֹוֶה דִּמְהֵימַן לֵיהּ לְמַלְוֶה, וּמַאי שְׁנָא מַלְוֶה דְּלָא מְהֵימַן לֵיהּ לְלֹוֶה? לֹוֶה מְקַיֵּים בֵּיהּ בְּמַלְוֶה ״תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם״, מַלְוֶה מְקַיֵּים בֵּיהּ בְּלֹוֶה ״וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם״.
הָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד כִּיפֵּי גַּבֵּי חַבְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי כִּיפַּי, אֲמַר לֵיהּ: לָא יָדַעְנָא הֵיכָא אוֹתְבִי[תִי]נְהוּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אֲמַר לֵיהּ: כֹּל לָא יָדַעְנָא פְּשִׁיעוּתָא הִיא, זִיל שַׁלֵּים! לָא שַׁילֵּם. אֲזַל רַב נַחְמָן אַגַּבְּיֵהּ לְאַפַּדְנֵיהּ מִינֵּיהּ, לְסוֹף אִישְׁתְּכֻח כִּיפֵּי וְאִיַּקּוּר. אָמַר רַב נַחְמָן: הָדְרִי כִּיפֵּי לְמָרַיְיהוּ. וְהָדְרָא אַפַּדְנָא לְמָרַהּ.
אָמַר רָבָא: הֲוָה יָתֵיבְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, וּפִרְקִין ״הַמַּפְקִיד״ הֲוָה, וַאֲמַרִי לֵיהּ: שִׁילֵּם וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע. וְלָא אַהְדַּר לִי.
וְשַׁפִּיר עֲבַד דְּלָא אַהְדַּר לִי. מַאי טַעְמָא? הָתָם לָא אַטְרְחֵיהּ לְבֵי דִינָא, הָכָא אַטְרְחֵיהּ לְבֵי דִינָא.
לְמֵימְרָא דְּסָבַר רַב נַחְמָן דְּשׁוּמָא הָדַר? שָׁאנֵי הָתָם, דְּשׁוּמָא בְּטָעוּת הֲוָה, (דְּקָא) [דְּהָא] הֲוָה כִּיפֵּי מֵעִיקָּרָא.
אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: שׁוּמָא הָדַר עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. וְאָמַר אַמֵּימָר: אֲנָא מִנְּהַרְדְּעָא אֲנָא, וּסְבִירָא לִי שׁוּמָא הָדַר לְעוֹלָם. וְהִלְכְתָא: שׁוּמָא הָדַר לְעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב״.
פְּשִׁיטָא: שָׁמוּ לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, וַאֲזַל אִיהוּ וְשָׁמַהּ לְבַעַל חוֹב דִּידֵיהּ, אָמְרִינַן לֵיהּ: לָא עֲדִיף אַתְּ מִגַּבְרָא דַּאֲתֵית מִינֵּיהּ. זַבְּנַהּ, אוֹרְתַאּ, וְיַהֲבַהּ בְּמַתָּנָה, וַדַּאי הָנֵי מֵעִיקָּרָא אַדַּעְתָּא דְּאַרְעָא נְחוּת וְלָאו אַדַּעְתָּא דְּזוּזֵי נְחוּת.
שָׁמוּ לַהּ לְאִשָּׁה וְאִינְּסִיבָא, אוֹ שָׁמוּ מִינַּהּ דְּאִשָּׁה וְאִינְּסִיבָא וּמֵתָה בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ לוֹקֵחַ הָוֵי – לָא מַיהְדַּר וְלָא מַהְדְּרִינַן לֵיהּ.
דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ – הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וָמֵתָה – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.