בבא מציעא ל׳ ב:ו׳

לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן״ – שֶׁלְּךָ קוֹדֵם לְשֶׁל כׇּל אָדָם,

אֶלָּא לְזָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ.

אָמַר רַבָּה: הִכִּישָׁהּ – חַיָּיב בָּהּ. אַבָּיֵי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבָּה, חֲזָא לְהָנָךְ עִיזֵּי דְּקָיְימוּ, שְׁקַל קָלָא וּשְׁדָא בְּהוּ. אֲמַר לֵיהּ: אִיחַיַּיבְתְּ בְּהוּ, קוּם אַהְדְּרִינְהוּ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּרְכּוֹ לְהַחְזִיר בַּשָּׂדֶה, וְאֵין דַּרְכּוֹ לְהַחְזִיר בָּעִיר, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן הֲשָׁבָה מְעַלְּיָא בָּעֵינַן, וְכֵיוָן דְּלָאו דַּרְכֵּיהּ לְהַחְזִיר בָּעִיר – לָא לִחַיַּיב? אוֹ דִלְמָא בַּשָּׂדֶה מִיהַת הוּא דְּאִיחַיַּיב לֵיהּ, וְכֵיוָן דְּאִיחַיַּיב עֲלֵיהּ בַּשָּׂדֶה – אִיחַיַּיב לֵיהּ בָּעִיר? תֵּיקוּ.

אָמַר רָבָא: כֹּל שֶׁבְּשֶׁלּוֹ מַחְזִיר, בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ נָמֵי מַחְזִיר. וְכֹל שֶׁבְּשֶׁלּוֹ פּוֹרֵק וְטוֹעֵן, בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ נָמֵי פּוֹרֵק וְטוֹעֵן.

הֲדַר זְכָה בְּהוּ, הֲדַר יְהַיב לֵיהּ פַּלְגָא דְזוּזָא וְאַפְקְרֵהּ. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָּעֵי לְמֶיהְדַּר לְמִזְכֵּיה בְּהוּ, אֲמַר לֵיהּ: לְכוּלֵּי עָלְמָא אַפְקַרְ[תִּי]נְהוּ וְלָךְ לָא אַפְקַרְ[תִּי]נְהוּ.

וּמִי הָוֵי הֶפְקֵר כִּי הַאי גַוְונָא? וְהָתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶפְקֵר לַעֲנִיִּים – הֶפְקֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶפְקֵר עַד שֶׁיְּהֵא הֶפְקֵר לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים, כִּשְׁמִיטָּה.

אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לְכוּלֵּי עָלְמָא אַפְקְרִינְהוּ, וּבְמִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּאוֹקְמֵיהּ.

וְהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ הֲוָה! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין הוּא דַּעֲבַד.

דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם״ – זֶה בֵּית חַיֵּיהֶם, ״אֶת הַדֶּרֶךְ״ – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, ״אֲשֶׁר יֵלְכוּ״ – זֶה בִּיקּוּר חוֹלִים, ״בָּהּ״ – זוֹ קְבוּרָה, ״וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה״ – זֶה הַדִּין, ״אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן״ – זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

אָמַר מָר: ״אֲשֶׁר יֵלְכוּ״ – זֶה בִּיקּוּר חוֹלִים, הַיְינוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְבֶן גִּילוֹ, דְּאָמַר מָר: בֶּן גִּילוֹ נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחׇלְיוֹ, וַאֲפִילּוּ הָכִי מִבְּעֵי לֵיהּ לְמֵיזַל לְגַבֵּיהּ.

״בָּהּ״ – זוֹ קְבוּרָה. הַיְינוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְזָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ.

אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁדָּנוּ בָּהּ דִּין תּוֹרָה. אֶלָּא דִּינֵי דְּמָגִיזְתָּא לְדַיְּינוּ?! אֶלָּא אֵימָא: שֶׁהֶעֱמִידוּ דִּינֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה וְלָא עֲבַדוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

מַתְנִי׳ אֵי זוֹ הִיא אֲבֵידָה? מָצָא חֲמוֹר אוֹ פָּרָה רוֹעִין בַּדֶּרֶךְ – אֵין זוֹ אֲבֵידָה. חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִין, פָּרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים – הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה. הֶחְזִירָהּ וּבָרְחָה, הֶחְזִירָהּ וּבָרְחָה, אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִישָׁה פְּעָמִים – חַיָּיב לְהַחְזִירָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם״.

הָיָה בָּטֵל מִסֶּלַע, לֹא יֹאמַר לוֹ: תֵּן לִי סֶלַע, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל. אִם יֵשׁ שָׁם בֵּית דִּין – מַתְנֶה בִּפְנֵי בֵּית דִּין, אִם אֵין שָׁם בֵּית דִּין – בִּפְנֵי מִי יַתְנֶה? שֶׁלּוֹ קוֹדֵם.

גְּמָ׳ אַטּוּ כֹּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן, לָאו אֲבֵידָה הָווּ? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר, אֵי זוֹ הִיא כְּלַל אֲבֵידָה שֶׁהוּא חַיָּיב בָּהּ? מָצָא חֲמוֹר וּפָרָה רוֹעִין בַּדֶּרֶךְ – אֵין זוֹ אֲבֵידָה וְלָא מִיחַיַּיב בַּהּ. חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִים, פָּרָה וְרָצָה בֵּין הַכְּרָמִים – הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה וּמִיחַיַּיב בַּהּ.

וּלְעוֹלָם?! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. הֵיכִי דָמֵי? אִי בְּלֵילָוָתָא – אֲפִילּוּ חֲדָא שַׁעְתָּא נָמֵי, אִי בִּימָמָא – אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי לָא!

לָא צְרִיכָא, דַּהֲוָה חָזֵי לַהּ בְּקַדְמְתָא וּבַחֲשֶׁכְתָּא, תְּלָתָא יוֹמֵי אָמְרִינַן: אִיתְרְמוֹיֵי אִתְרְמִי לַהּ וְנָפְקָא, טְפֵי וַדַּאי אֲבֵידָה הִיא.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מָצָא טַלִּית וְקַרְדּוֹם