מָר סָבַר: לֹא עָשָׂה כְּלוּם – בְּפַלְגָא. וּמָר סָבַר: בְּכוּלְּהוּ.
שְׁלַחוּ מִתָּם: בְּכוֹר שֶׁמָּכַר קוֹדֶם חֲלוּקָּה – לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אַלְמָא אֵין לוֹ לַבְּכוֹר קוֹדֶם חֲלוּקָּה. וְהִלְכְתָא: יֵשׁ לַבְּכוֹר קוֹדֶם חֲלוּקָּה.
מָר זוּטְרָא מִדְּרִישְׁבָּא פְּלַג בְּצַנָּא דְפִלְפְּלֵי בַּהֲדֵי אַחִין, בְּשָׁוֶה. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וִיתַּרְתָּה בְּמִקְצָת – וִיתַּרְתָּה בְּכׇל הַנְּכָסִים כּוּלָּן.
מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר: ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹר לֹא יִטּוֹל פִּי שְׁנַיִם״; ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי לֹא יִירַשׁ עִם אֶחָיו״ – לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו; רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד, וְהִשְׁוָה לָהֶן אֶת הַבְּכוֹר – דְּבָרָיו קַיָּימִין. וְאִם אָמַר מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה – לֹא אָמַר כְּלוּם. כָּתַב בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף – מִשּׁוּם מַתָּנָה, דְּבָרָיו קַיָּימִין.
גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה? דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: בְּדָבָר שֶׁל מָמוֹן תְּנָאוֹ קַיָּים!
דְּתַנְיָא, הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי, עַל מְנָת שֶׁאֵין לִיךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וּתְנָאוֹ בָּטֵל; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁל מָמוֹן – תְּנָאוֹ קַיָּים!
אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר: ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי, בְּכוֹרִי הוּא״ – נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּכוֹר הוּא״ – אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, דִּלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא קָאָמַר.
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אֲמַר לֵיהּ: מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא בְּכוֹר. אֲמַר לֵיהּ: מְנָא יָדְעַתְּ? דַּהֲוָה קָרֵי לֵיהּ אֲבוּהּ ״בּוּכְרָא סַכְלָא״. דִּלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא הוּא, דְּכׇל בּוּכְרָא דְאִמָּא נָמֵי ״בּוּכְרָא סַכְלָא״ קָארוּ לֵיהּ.
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אֲמַר לֵיהּ: מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא בְּכוֹר. אֲמַר לֵיהּ: מְנָא יָדְעַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: דְּכִי הֲווֹ אָתוּ לְגַבֵּי אֲבוּהּ, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ לְגַבֵּי שִׁכְחַת בְּרִי, דְּבוּכְרָא הוּא וּמַסֵּי רוּקֵּיהּ.
וְדִלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא הוּא! גְּמִירִי: בּוּכְרָא דְאַבָּא – מַסֵּי רוּקֵּיהּ, בּוּכְרָא דְאִמָּא – לָא מַסֵּי רוּקֵּיהּ.
אָמַר רַבִּי אַמֵּי: טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם; דְּאָמַר קְרָא: ״וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה״ – עַד שֶׁיְּהֵא בֵּן מִשְּׁעַת הֲוָיָה.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף אֵינוֹ נִידּוֹן כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה״ – עַד שֶׁיְּהֵא בֵּן מִשְּׁעַת הֲוָיָה.