1
ומ"ש וכגון שהדבר ידוע שהכתובה וכו' כ"כ הרמב"ם בפ"ט וכתב ה"ה טעם לדבריו דאי לא כתב כתובה הא קי"ל דארוסה אין לה כתובה ואיכא למידק דמדכתב רבינו כאן דברי הרמב"ם משמע דהכי ס"ל ולקמן בסימן נ"ה כתב על דעתו זאת דלא נהירא לא"א הרא"ש משמע דמסקנתו דלא כהרמב"ם אלא יש לה כתובה מן האירוסין אפילו לא כתב לה וע"ל סימן נ"ה היאך נוהגין וכתב עוד ה"ה דהראב"ד פי' דה"ה בהתנה לה כתובה אע"פ שלא כתב וכ"א אומרת אותי קידש והתנה לי כתובה חייב וכן בדכתב כתובה לארוסתו ולא הזכיר שמה או שהיו שמותיהן שוות או שקנו מידו והלכו להם העדים ומתו וכ"כ הרמב"ן ז"ל עכ"ל: