ומ"ש ואם א"ל דינר החסר יהא עלי כמלוה מקודשת ברייתא פ' האיש מקדש (קידושין דף מז) וגירסת הרא"ש המקדש במלוה מקודשת וי"א אינה מקודשת ושוין במכר שקנה ודלא כגירסת הספרים בת"ק אינה מקודשת וי"א מקודשת וכ' הרא"ש ז"ל ומוקי לה רב הונא כגון שאמר התקדשי לי במנה ונמצא מנה חסר דינר ובהא קמיפלגי מ"ס כסיפא לה מילתא למיתבעיה ומ"ס לא כסיפא לה מילת' למיתבעיה ושוין במכר שקנה דלא כסיפא ליה למיתבעיה והלכה כת"ק עכ"ל ובגמ' פי' רש"י שא"ל התקדשי לי במנה ונמצא מנה חסר דינר וא"ל הרי הוא עלי מלוה כסיפ' לה מילתא למיתבעיה ולא סמכא דעתה הילכך אינה מקודשת עכ"ל וס"ל לרבינו דע"כ לא קאמר ת"ק דמקודשת אלא בדא"ל דינר החסר יהא עלי במלוה דהשתא לא כסיפא לה מילתא למיתבעיה אבל בדלא אמר הכי אף לת"ק אינה מקודשת דבהא ודאי כסיפא לה למיתבעיה כיון שלא קיבל עליו במלוה ולא סמכא דעתה וב"י כתב וז"ל ומ"ש ואם א"ל דינר החסר יהא עלי במלוה מקודשת פשוט הוא מהא דר"א דבסמוך עכ"ל ושרא ליה מאריה דהא בגמ' קאמר דאפי' למ"ד מנה חסר דינר אינה מקודשת דכסיפא לה מילתא למיתבעיה מנה חסר צ"ט לא כסיפא לה מילתא למיתבעיה וא"כ דרבי אליעזר שלא קיבלה מן המנה אלא דינר הכל מודים דמקודשת והשתא הא דכתב רבינו דאם א"ל דינר החסר יהא עלי במלוה דמקודשת לאו מדר"א נפקא ליה אלא מדת"ק דברייתא וכדפרישית וכן מבואר מדברי ב"י גופיה כשהביא דיעות הפוסקים בהך פלוגתא דפרק האיש מקדש: