וכותבין שם מקום הבעל והאשה פי' מקום עיקר דירתו וכו' נראה דרצונו לומר לכתחלה כותבין שם מקומם דמדתנן שינה שם עירו ועירה תצא מזה ומזה אלמא דלכתחילה צריך לכתוב שם מקומם אע"פ דבדיעבד כשר אם לא כתב שם מקומם דאי איתא דפסול ה"ל לאשמעינן רבותא טפי דאפי' לא כתב כלל שם מקומם דפסול ואנן ידעינן במכ"ש דפסול אם שינה דמזוייף מתוכו דיאמרו דאיש אחר שאינו בעלה שהוא ממקום אחר גירשה לאשה זו אלא בע"כ דאם לא כתב כלל מקומם כשר אפ"ה לכתחלה כותבים שם מקומם כדי שידעו בבירור שנתגרשה אשה זו מבעלה ומ"ש פירוש מקום עיקר דירתו כך הוא הסכמת הפוסקים וה"א בפרק האשה שלום בקלוני"א מתא אנא דוד בר ניהלאה מנהרדעי וכן בסורא מתא אנא חנן מחגרא דנהרדעא והיינו משום שכל אדם נקרא על שם מקום דירתו פלוני ממקום פלוני אבל אינו נקרא על שם מקום לידתו וגם אין מקום לידתו ידוע כמקום דירתו. ומ"ש מקום עיקר דירתו אתא לאפוקי אם היה רגיל לילך לסחורה למקום אחר ודר שם לבדו חדש או חדשים שזהו מקום לדירת עראי אבל מקום עיקר דירתו שדר שם בקבע עם בני ביתו כותבין בגט כי על שם עיקר דירתו הוא נקרא פלוני ממקום פלוני ומ"ש ואם יש ב' שמות וכו' משנה בפרק השולח בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה פירוש רש"י האי שינוייא כשהיו לבעל ב' שמות אחד במקום הכתיבה ואחד במקום הנתינה וכ"כ כל הפוסקים והכי מוכח בגמרא לשם וכתבו התוס' לשם וכן יש לפרש שם עירו ושם עירה ומ"ש בשם הרמ"ה לחלק בין מגרש בעירו לשולח גט למקום אחר נראה דהיינו דוקא בדאיתחזק מקום דירתו בשני שמות דבמקום כתיבה שם אחד עיקר והשני טפל ובמקום נתינה הוא להיפך השני עיקר והאחר טפל התם הוא דצריך לכתוב שניהם בפרט דאותן שבמקום כתיבה לא יכירו שם דנתינה ואותן שבמקום נתינה לא יכירו שם דבמקום כתיבה וז"ש הרמ"ה צריך לפרט שניהם שם מקום הכתיבה ושם מקום הנתינה כלומר שם העיקר לעירו במקום הכתיבה ושם העיקר לעירו במקום הנתינה משא"כ אם גם במקום הנתינה היו קורין בשם העיקר לעירו כמו שקורין במקום הכתיבה כי אז ודאי א"צ לפרט שניהם אלא כותב שם העיקר לעירו בפרט וכולל שם הטפל בכלל שום וחניכה בין במגרש בעירו ובין בשולח למקום אחר. ומ"ש ואם רגיל בב' מקומות וכו' נראה דה"פ דאם רגיל בשתי מקומות בשוה דהיינו דהיה דר בכל אחת י"ב חדש או פחות מי"ב חדש פשיטא דצריך לכתוב שניהם אף ע"פ שבאחת היה דר חדש או חדשים יותר מבשנייה אבל אם באחד לא היה דר י"ב חדש ובשנייה היה דר י"ב חדש אין כותבין אלא אותו שדר בו י"ב חדש. ומ"ש המרדכי ע"ש אבי"ה ומביאו בהגהת אשיר"י פרק השולח דאין לכתוב מקום הדירה אלא א"כ נתיישב בעיר שלשים יום ואם יצא ממדינה למדינה אחרת אחר אחרון אני בא היינו באיש נכרי שבא להתיישב בעיר אחת לא נקרא מקום דירתו כשלא נתיישב ל' יום בעיר ואפי' לכתחילה אין כותבין פלוני ממקום פלוני ואם יצא ממדינה למדינה אחרת אף על פי שדר בזו י"ב חדש ובאחרת לא דר י"ב חדש אחר אחרון אני בא כיון שאין דעתו לדור שוב במדינה הראשונה אבל כאן מדבר בשדעתו לגור בשניהם אז צריך לכתוב שניהם אא"כ דר באחת פחות מי"ב חדש ובאחרת דר י"ב חדש אז נקראת עיקר דירתו בזו שדר בה י"ב חדש ואין כותב בגט אלא מקום זה. ומ"ש ואם קנה בה בית דירה וכו' פירוש מספקא לן לגבי גט אי מיקרי מקום עיקר דירתו בשביל שקנה בה בית דירה ובאחרת לא קנה בית דירה וא"צ לכתוב אלא אותו בלחוד או לא מיקרי מקום עיקר דירתו וצריך לכתוב שניהם כיון שדירתו בשניהם בשוה בכל אחת פחות מי"ב חדש או בכל אחת י"ב חדש ולכך טוב לכתוב מקום שקנה בה בית דירה בפרט ולכלול שם המקום האחר בכלל וכל שום אחרן דאית לי ולאתרי: