אבל כיון שתקנו לכתוב בו זמן א"ת כן צריכה להביא ראייה כתב ב"י כלומר א"ת שקודם זנות נתגרשה בגט זה ואע"פ שהוא פסול לפי שאין בו זמן היינו מדרבנן אבל מדאורייתא גט מעליא הוא ואפי' לאחר תקנת חכמים אם נישאת הולד כשר כדתנן בהמגרש ואם תטעון שהזנות היה אחר נתינת גט זה אינה חייבת מיתה ובניה כשרים ולא נאסרה עליו והוא שתברר בעדים שקבלתה הגט קודם לזנות עכ"ל וצריך לבאר דאין דעת ב"י שאם לא תברר קטלינן לה דהא פשיטא דלא קטלינן לה כמ"ש התוס' בד"ה גזייה לזמן דהכי מוכח להדיא בסוגיא אלא דהב"י נקט בלשונו עיקר התקנה שיחפה על בת אחותו שלא תחנק ולכן אמר ואם תטעון וכו' אינה חייבת מיתה ונקט נמי ובניה כשרים ולא נאסרה עליו משום דהתוס' כתבו (בדף י"ח) בד"ה הנהו קלא דאף בזמן הזה דליכא למיחש לחפוי על בת אחותו דלא למקטלא פסלינן לגט בלא זמן שמא יחפה על הולד שילדה ממנו שהוא ממזר וגם אינו רוצה שתיאסר עליו דאם זינתה אחר גירושין מותר לינשא לו דהני טעמי הוי סעד לעיקר הטעם דאתי לחפויי על בת אחותו כדכתב הרא"ש ועל הני תרתי טעמי דבזמן הזה שהזכיר ב"י בסוף קאמר עלייהו והוא שתברר בעדים שאם לא תברר הולד הוי ספק ממזר וגם נאסרה עליו מספק ועוד נראה דבכלל מ"ש רבינו אם תאמר כן כלומר עכשיו שתקנו זמן א"ת כן דכבר נתגרשה ואח"כ זינתה ותאמר שהגט נאבד צריכה להביא ראייה: