ותאמר כו'. הנה רבקה היתה נכוית בשתי אשות אם אומר ליצחק שעשו בקש להרוג את יעקב ידאג ודי לו צער היותו סומא חשוב כמת ואוי לי אם לא או' כי ישאל על יעקב ואיך או' כי בורח ממות הוא. עוד אמרה בלבה הלא יתבטל יעקב מכבוד אב ואיך יצליח דרכו. וגם שעושה מצות אמו הלא הוא בלי רשות אביו שלא כרצונו. לכן התחכמה ותעש עצמה כמצטערה על נישואי יעקב פן יקח מבנות הארץ. למען ישלחנו יצחק לקחת מבנות לבן נמצא הכל מתוקן כי הוא בורח במצות אמו. והולך לישא אשה במצות אביו וז"א אח"כ וישמע יעקב אל אביו כו' אל אביו לישא אשה ואל אמו לברוח ויצחק אין צריך לומר שנתן לו רשות אלא שמצוהו ללכת ומברכו. ובכל זה אין יצחק יודע מדנים שבין אחים. ומשטמת עשו ובריחת יעקב. ודרך יעקב תצליח כי ג' מצות בידו. מצות אם לברוח ומצות אב לישא אשה. ומצות לכתו לישא אשה. ובמתק לשונה באומרה אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כו' אמרה מבנות הארץ. לבל יאמר יצחק לבקש לו טובות מאלה של עשו או ילך אל משפחות לוט או ישמעאל. לכן אמרה מבנות הארץ כלו' כ"א שילך לארץ אחרת למען תבא כוונתה אל הפועל לברוח אל לבן אחיה חרנה: (א) ויקרא יצחק. ראוי לשום לב. כאומרו ויברך אותו. איזו ברכה היא. אם היא אומרו אח"כ ואל שדי כו'. למה הזכר קודם לאומרו ויצוהו כו' ואם היא אחרת למה לא פירש אותה. ועוד אומרו לא תקח כו' כי הלא בכלל אומרו קום לך כו' הוא מניעת בנות כנען. וגם אומרו וקח לך כי אומר לך הוא מיותר. I am disgusted. In addition to distancing Yaakov from Eisov, this ploy would also confer on him the merit of honoring his parents.
ועוד אומרו ואל שדי כו' איך נתייחסו לו ברכות אלו פה. ועוד אומרו אשר נתן אלהים לאברהם שהוא מיותר:
אך הנה כתבנו למעלה כי שני מיני ברכות הן. יש ברכות טובות העוה"ז ויש רוחניות של עוה"ב והנה כתבנו כי של עוה"ז ראויות לעשו. ושל עוה"ב ליעקב גם כתבנו ששל עוה"ז מפורשת בתורה. ושל עוה"ב ברמז בלבד כמדובר על אומרו גם ברוך יהיה וכתבנו ג"כ מרז"ל שכשבירך יצחק את יעקב הברכה בחושבו שהיה עשו היה עתיד לברך את יעקב עוד ברכה אחרת. וכתבנו כי אין ספק שהיא של טובות העה"ב וזה יתכן שהיא אשר בירך אותו פה בהפרידו אותו ממנו. וזהו ויברך אותו ולא פירש כי הרוחניות של עה"ב לא תתפרש בתורה בפירוש כנודע ולכן אמרה כממתיק סוד בינו לבינו וזהו ויקרא יצחק אל יעקב שקראו יהיה לבדו אתו ואז ויצוהו כו'. לומר אחר שקדוש אתה שהברכה של עה"ב לך היא אל תטמא שלא תקח אשה מבנות כנען. וכאשר תרחק מהטומאה הדבק בטהרה וקום לך פדנה ארם כו' וש"ת אם קדוש אני למה אגרע ממך שלא יצאת לח"ל. והביאו זוגתך פה ואותי תצוה ללכת לח"ל לז"א וקח לך משם אשה לומר קח בעצמך משם למה שהוא לך. כי לא נתקדשת עולה לה' כמוני ויתכן רמז לו מאמרם ז"ל יש הולך אצל זווגו. ויש שזווגו בא אצלו שהוא כפי סוד הנשמות. ואמרו כך על יצחק שזווגו בא אצלו הפך יעקב וזה יאמר וקח לך. כי לך יאתה ללכת אל זווגך מה שלא היה לי כן:
ועוד טעם ב' והוא כי אני היתה לי אשה מסויימת כמז"ל (ב"ר פ' נ"ז) שנתבשר אברהם הנה נולדה בת זוגו של יצחק כי הנה ילדה מלכה כו'. ובתואל ילד את רבקה. אך אתה אין בת זוגך מסויימת. כי אם קח לך מבנות לבן שהוא אחת מהן ולא נודע איזו מהן היא לומר שנשלח אחריה: