1
טובים היו חללי חרב מחללי רעב. נראה לבאר דלכאורה איפכא מסתברא דאותן המתים ברעב נפלו ביד ה' והמתים בחרב נפלו בידי אדם ודוד אמר נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה. רק י"ל דאותן הנדקרים בחרב היה עדיין הצואה ממאכל ומשתה בקרבם והיה זב לחוץ ונמאס כל הגוף והיה מתועב ומשוקץ בעיני אדם וכל הרואה נפשו עגומה עליו ומתרחק ממנו וידוע משאחז"ל סימן טוב לאדם כשנפרעים ממנו לאחר מיתה. ולכך אמר המקונן טובים היו חללי חרב מחללי רעב והטעם שהם יזובו מדוקרים מתנובות שדי שמה שבקרבם זב לחוץ והיו לביזה ולשמה וזאת היה להם לכפרת עון ולכך טובים היו חללי חרב וכו' וק"ל: