1
תם עונך בת ציון וכו'. ידוע דישראל כשחוטאים תיכף הם מתחרטים ולבם כואב. אבל הרשעים אף כשחוטאים אין להם חרטה כלל אדרבה הם שמחים ברעה אשר עשו. ולכך ישראל אינם נענשים כלל בעשותם דבר בשגגה דאלו היו יודעים לא היו עושים ונענשים רק על המזיד. אבל הרשעים השמחים בדבר עבירה נענשים על השגגה דאף שיודעים אעפ"כ חוטאים במרד ובמעל. וז"ש תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך כי על החטא אין נענשים. אבל פקד עונך בת אדום וגם גילה על חטאתיך כי משמחתך על העבירה גלית דעת על החטאים שבשגגה דאף במזיד היית עושה ועל שניהם תיענש וא"ש וק"ל: