ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים עד יום שני. ואמנם השאלות הנופלים באלה הפסוקים כפי הוראת פשוטיהם ודעות המפרשים בהם הם אלו שאזכור:
השאלה הא' מהו ענין הרקיע הזה הנעשה ביום השני אחרי שהיו השמים כבר נבראי' ביום הראשון ומה הם המים אשר עליו. ואתה דע לך שבדבר הזה נפלה מבוכה רבה ודעות חלוקות בין אחרוני חכמינו המתפלספי' והמפרשים ודעותיה' כפי מה שראיתי בדבריהם הם ה' דעות כמספר הפעמים שנזכר שם רקיע בזאת הפרשה ואני אזכרם לך פה ואעיר על הספקות המתחייבות אליהם. ודע שיש אצלינו עשרה עדים להעיד על אמתת הרקיע. העד הא' היא התורה האלהי' שאמר בבריא' העופו' ועוף יעופ' על הארץ על פני רקיע השמים. והעד הב' מה שאמרה במאורו' יהי מאורות ברקיע השמים. והעד הג' יחזקאל שאמר (יחזקאל א' כ"ה) ודמות על ראשי החי' רקיע כעין הקרח הנורא וגו' ואמר ממעל לרקיע אשר על ראשם דמות כמראה אבן ספיר דמות כסא, והעד הד' שאמר דהע"ה ומעשה ידיו מגיד הרקיע הללוהו ברקיע עזו וגו'. והעד הה' רבי אליעזר בפרקיו שאמר איזהו רקיע נברא בשני זה רקיע שעל ראשי החיות וגומר. והעד הו' אמרם בבראשית רבה היכן הם נתונים חמה ולבנה ברקיע השני. והעד הז' אמרם שם יהי רקיע נגלדה טפה אמצעית ונעשו שמים תחתונים ושמים עליונים. והעד הח' אמרם ז"ל (חגיג' דף יג) מהארץ ועד הרקיע מהלך תמש מאות שנה ובב"ר מהארץ ועד הרקיע כמן הרקיע עד המים העליונים ושאר המאמרים הדומים לאלה. והעד הט' אמרם בב"ר בשני ברא מן העליונים יהי רקיע. והעד הי' אמרם שם נטל הק"בה כל מימי בראשית ונתן חצים ברקיע וחצים באוקינוס ואמרם שקצוות הרקיע דבוקי' בים אוקינוס. והנה הדע' ההוא אשר יסכימו בו כל עשר' העדי' האלה הוא הקדוש והאמתי ומי שלא יסכימו בו כלם אינו אמתי לפי שכל' יעידון יגידון על אמתת זה הדרוש. ואחר הקדימי לך זה אספר דעות המפרשים בענין הרקיע:
הדעת הא' הוא שהרקיע הנזכר כאן הוא הגלגל העליון המקיף בכל ולזה נטו קצת מקדמוני חכמי האומו'. ואמרו שזה הרקיע שעל ראשי החיות שראה יחזקאל הנביא ושדבר ממנו ר' אליעזר בפרקיו ושממנו דבר המשורר באמרו ומעשה ידיו מגיד הרקיע הללוהו ברקיע עזו. אבל הדעת הזה הוא בלתי נכון לפי שאם היה הרקיע שזכרה התורה בפרשה הזאת הוא הגלגל הראשון מה יהיו המים אשר עליו כמ"ש ובין המים אשר מעל לרקיע, ועוד שאיך יצוייר שהיו הגלגלים התחתונים נבראים ביום הראשון שעליהם אמר בראשית ברא אלהים את השמים ושהגלגל העליון המקיף בכל נברא אחר כך ביום השני. גם יכחיש הדעת הזה העד הא' שאמר בעוף על פני רקיע השמים כי העופות לא יעופפו בגלגל הראשון וגם העד הב' מהמאורות שהם אינם נתונים בגלגל העליון המקיף. והעד הז' יהי רקיע גלדה טפה אמצעית ונעשו ממנה שמים התחתונים ושמים העליונים שלא יצדק זה על הגלגל הראשון. וגם העד הח' שאין המהלך מהארץ ועד הרקיע ההוא כמהלך מן רקיע לרקיע. וגם העד הי' לפי שהמים היסודיים אינם נתונים מחציתם בגלגל הראשון הנה אם כן הדעת הזה בלתי מתקבל כפי עדות העדים:
הדעת הב' הוא שהרקיע הזה נאמר על כללות הגרמים השמימיים כי הם כלם יקראו כדו' אחד ורקיע אחד ולזה יראה שנטה רש"י באומרו הם השמים שנבראו ביום הראשון אלא לחים היו ונקרשו בשני. ולכן פירש יהי רקיע יחזק הרקיע מדברי ב"ר הוא כמו שיתבאר. ולזה גם כן נטה הרמב"ן ורבי' נסים ופירשו הכתוב שאמר השם שמאותו חומר עליון שנברא ביום הא' לדעתם יתהוה הרקיע שהוא הכדור השמימיי כלו וגם הרלב"ג מזה הדעת ברקיע הזה. וכבר יסברו פנים לדעת הזה העד הא' והב' לפי שהעוף יעופף לצד מעלה כנגד הגלגלים והמאורות הם בהם. וגם העד הג' אשר מדברי יחזקאל שהרקיע שראה היה מכלל הגלגלים וגם העדים ו' וז'. אבל ישיגו לדעת הזה ספיקות הא' שאם היה הרקיע כלל הגרמים השמימיים מה הם המים אשר עליו כי הנה למעלה מהם אין מים יסודיים ולא גלגלים שנקראו בשם מים והנבדלים לא כנה אותם הכתוב בשם מים כמו שיתבאר ומה הם אם כן המים ההם. והרמב"ן כתב שהוא סוד שלא ניתן לביאור ונמשך אחריו רבינו ניסים אבל אם הם לא ביארוהו לא הותר הספק אם כן. והרלב"ג אמר להיתר זה עם מה שהניח ממציאות חומר בלתי שומר תמונתו ובאמת אם השיג להרמב"ן בזה סכלות העדרי הנה להרלב"ג השיג סכלות קניני טוב העדרו ממציאתו. בהנחתו חומר בלתי שומר תמונתו כי בו הנה הוא באמת בלתי שומר אמונתו לפי שזה הדעת הנפסד הביאו להאמין בריאת העולם יש מיש וכמה מהגנויי' והבטולים יתחייבו אליו בו וכמו שביארתי בספר מפעלות אלהים. וגם יקשה לזה הדעת מאמ' יחזקאל ברקיע שהוא העד הג' כי ממנו יראה שלא יקרא רקיע כללות הגלגלים אלא הגלגל העליון אשר עליהם. והעד הה' מפר"א שאמר מהו הרקיע שנברא בשני אלא זהו הרקיע שעל ראשי החיות שממנו יראה שאין רקיע שם נרדף לשמים. ויקשה עליו עוד העד הי' מאמרם ז"ל נטל הקב"ה כל מי בראשית חצים ברקיע וחצים באוקינוס א"כ גם בדעת הזה הב' לא יתכן:
והדעת הג' הוא שהרקיע הנזכר כאן הוא השטח הקערורי מגלגל הלבנ' שהו' המבדיל בין המי' התחתונים שהם ההויות השפלות ובין המים העליונים שהם הגרמי' השמימיים כי בהיות שם מים כולל לכל הגשמים עליונים ותחתונים והיה הבדל עצום בין הגש' העליון הנצחי לגשם השפל הנפסד רצה ית' לתת ביניהם הבדל מקומי' ושם הגשמים הנכבדי' למעל' והפחותי' הנפסדי' למטה חדש שטח א' בקערורית גלגל הלבנה להיות מבדיל בין העליונים לתחתונים וזהו אמרו ויעש אלהים את הרקיע שתקנו ועשאו שטח מתוקן שוה להבדיל ביניה' וכבר ספר זה הדעת הר' יצחק ישראלי בספר יסוד עולם מ"ב פ"ע והנ' יסתייע והעד הא' שהעוף יעופף כנגד קערורית גלגל הלבנה. אבל הדעת הזה אין ראוי לקבלו לפי שאי אפשר שבריאת הגרמי' השמימיים כלם הנכללים בשם שמיים נתיחסה ליום הא'. ובריאת שטח קערורית גלגל הלבנה נתיחס ליום הב' האם נבראו מבלי שטחי' מקיפי' בהם ומבלי תכלית והלא כל דבר נברא בשטחו השמים בראשון היו ואין ספק ששטחי' יקיפו בכל א' מה' גבנוני וקערורי' ואיך יצוייר אם כן שנברא גלגל הלבנה ביום הא' בלי שטח קערורי ועוד שהגרמי' השמימי' נבדלים היו מהשפלים בטבע ובצור' וגם במקום ובמצב כיון שהיו העליונים מקיפים והתחתונים מוקפים ומה היה א"כ הצורך בהבדל החדש הזה שהבדיל בבריאת השטח הוא. גם שהוקשה לי מאד שעל השטח הקערורי שהוא מקרה בלתי עומד בעצמו יאמר הכתוב יהי רקיע ויעש אלהים את הרקיע כל שכן שהעדי' מכחישים את הדעת הזה מאד. אם הב' שהמאורות נתנו ברקיע השמים ואינם בשטח ההוא הקערורי מגלגל הלבנה בלבד. והג' מהרקיע שזכר יחזקאל שהו' ראה אותו על ראשי החיו' לא תחתיה' בשטת קערורית הגלגל לבנה. וכן הה' מפר"א שאמר איזה הוא רקיע שנברא בשני זהו הרקיע שעל ראשי החיות. וכן הד' מדברי דוד לפי שהדעת נותן שלא ייחס ספור כבוד האל ומעש' ידיו לשטח השפל שבגלגל הלבנה ולא אמר עליו הללוהו ברקיע עזו כי אם על הגלגלים בעצמותם וכל שכן העדים האחרי' כלם מדברי חז"ל שאי אפשר שיפורשו על השטח ההוא בשום צד כמו שהוא דבר גלוי ונגלה בעיניהם הנה א"כ לכל העדים יעידו נגדו. וגם העד הראשון לא יעיד על הדע' הזה באמרו בעוף שיעופף על פני רקיע השמים אם יפורש פני על השטח לא יפורש רקיע כי אם על גלגל הלבנה כלו לא על שטתו בלבד והוא מבואר:
והדעת הד' הוא שלא נאמר רקיע אלא על האויר שהוא נחלק לג' חלקים כמו שנתבאר בספר האותות. הא' הוא העליון מהם הסמוך ליסוד האש מקבל חומו מאד עד שישימהו חם ויבש ולא יתילדו בו מפני זה עננים ומטר כי אין שם קור מקבץ ושם יתילדו הכוכבים בעלי הזנבות. והחלק הב' הוא האמצעי ואינו כל כך חם כראשו, ולכן יתילדו בו העננים והמטר כי הוא לח מפני רחוקו מהתנועה והאדים בעלותם שמה יתקררו יתהפכו מים. והחלק הג' הוא התחתון מהאויר הקרוב אלינו והוא חם להתהפכות נצוץ השמש המכה ביסוד הארץ אשר מזה הצד הוא ספיריי והחלק הזה האחרון מהאויר יאמר הדעת הזה שקרא הכתוב רקיע והיה מבדיל בין מים למים רוצה לומר בין המים היסודיים התתתונים שהם מים בפועל ובין המים אשר בכח שהם בחלק האמצעי שבאויר שיתילד בו המטר ולכן קראו גם כן מים ואמרו בעלי הדעת הזה שאלו הם המים שזכרו חז"ל שהיו תלוים במאמר ופירותיהם הגשמים. הנה א"כ המים התחתונים הם המים היסודיים שהם בפועל. והרקיע הוא חלק התחתון מהאויר הקרוב אלינו. והמים אשר עליו הוא החלק האמצעי שבאויר שהוא מים בכח מפני ששם יתילדו מי המטר. ואמנם החלק העליון שבאויר אינו מים לא בכח ולא בפועל. ואמרו שעליו אמר רבי עקיבא (חגיגה דף י"ד) כשתגיע למקום אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים ר"ל שלא יאמרו שהחלק העליון מהאויר הוא מים לא מים בכח ולא מים בפועל כי הוא דובר שקרים לכן אמר ב' פעמים מים מים. ויסתייע הדעת הזה מדברי העד הראשון מהעוף לפי שהוא מעופף באויר הקרוב אלינו לכן אמר בו על פני רקיע השמים וגם דברי העד הי' שנטל הקב"ה כל מי בראשית ונתן חצים ברקיע וחצים באוקינוס לפי שחצים בפועל הם באוקינוס וחצים בכח הם ברקיע האויריי ההוא. ואמרם שקצוות הרקיע דבוקים באוקינוס שזה לא יצדק כי אם באויר שקראו רקיע לא בגלגל וזה היה דעת המורה ואחריהם בפיהם ירצו סלה אבן תבון ואבן כספי ואבן לטוב ונרבוני ואלבלג ואחרים מלבד אלה קיימו וקבלו הדעת הזה עליהם ועל זרעם אמונה קיימת לא כן אנכי עמדי שהדעת הזה בעיני הוא שוא ידבר כזב. ואעידה לי עדים נאמנים מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ומאמרי חז"ל לפי שיד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו. אם העד הב' שהמאורות הם ברקיע השמים ושם נתנו. לא בחלק האויר הקרוב אלינו וכבר תשב הראב"ע להנצל מהספק הזה באמרו שייחס הכתוב המאורות לרקיע השמים לפני שבו יראו. אבל זה באמת זיוף והטעאה. לפי שהכתוב אומר בביאור יהי מאורות ברקיע השמים ויתן אותם אלהים ברקיע השמים והוא המורה שהם נתונים בו לא שיראו באמצעותו כי הנה האמצעי עם היותו המוביל הקרוב לחוש אינו נושא המוחש כי אם הדבר הנראה אף כי בכל חלקי האויר שבין השמים והארץ נראים המאורות ולמה יוחסו א"כ לרקיע שהוא חלק התחתון בלבד. וכן העד הג' יחזקאל שאמר שראה על ראשי החיות רקיע שממעל לרקיע ההוא ראה כמראה אבן ספיר דמות כסא האם אפשר לפרש זה על חלק האויר התתתון. והנה בעלי הדע' הזה כלם פרשו החיות על הגרמי' השמימיים ויתחייב א"כ שהרקיע שהיה עליהם שיהיה דבר מהעליונים לא חלק האויר אשר אתנו וכן העד הד' שאמר דוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע וכתב הרב המורה שהספור וההגדה הזאת נאמר על ההשכלה ומזה הפסוק הוציא והוכיח שהיו הגרמים השמימיים חיים משכילים ואיך א"כ נוכל לומר שהרקיע הוא האויר התחתון הקרוב לבני אדם השוכן אתם בתוך טומאותם האם נאמר שהוא מגיד כבוד השם והנה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו מבואר שקרא קדשו לשכלים הנבדלים ורקיע עזו על הגרמים השמימיים ובגבורותיו על העולם השפל כלו אי אפשר לפרש הרקיע שזכר שם על חלק האויר וכן העד הה' מפר"א איזהו רקיע שנברא בשני זה רקיע שעל ראשי החיות שבהכרח יפורש על דבר יותר מעולה מן החיות לא על האויר. והן העד הו' ממ"ש בב"ר שחמה ולבנה נתונים ברקיע השני ואין לפרשו על האויר כל שכן שלא יצדק כפי זה הדעת העד הז' שאמרו בב"ר בשעה שאמר הקב"ה יהי רקיע גלדה הטפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים ושמי השמים העליונים והרב המורה כתב זה המאמר גלדה טיפה האמצעית לפרשו על האויר והשמיט סוף המאמר שהוא ונעשה ממנו שמים תתתונים ושמי השמים העליונים לפי שלא יכול לא לפרשו על האויר כי אין בו שמים ולא שמי השמים וכן העד הח' שאמרו מהארץ עד הרקיע מהלך ת"ק שנה. ובמסכת חגיגה (דף י"ג) שעביו של רקיע כעבי מה שבין הארץ לרקיע ושאר המאמרים שזכרו על זה האם אפשר לפרש הרקיע הנזכר בהם על חלק האויר התחתון והנה הוא מגיע לארץ ודבק בה ואיך יהיה א"כ המקום הפנוי שביניהם מהלך ת"ק שנה. ואין ספק שכבר נדחק הרב המורה בספקות האלו כי לא נעלמו מאתו וכתב להנצל מהם באותו פ"ל ח"ב ז"ל ומפני זה השתוף יקרא ג"כ השמים האמתיים רקיע או רקיעים כמו שנקרא הרקיע האמתי בשם שמים ע"כ. רצה בזה שהרקיע עיקר הנחתו הראשונה הוא על החלק התחתון מהאויר אבל שבעבור שנקרא הרקיע האוירי בשם שמים כמ"ש ויקרא אלהים לרקיע שמים שהוא לדעתו האויר היה שנקרא ג"כ השמים האמתיים בשם רקיע ומזה המין יהיה הרקיע שנזכר במאורות ובדברי יחזקאל ובדברי המשורר ובדבריהם. ואתה רואה כמה מהחולשה יש בטעם הזה כי הנה האדם נקרא שמו כן מלשון אדמה ולא יתהפך שתקרא האדמה בשם אדם וכן שאר השמות שנגזרו מדברים אחרים ולא יקראו גם הם בשמם ולכן הקושיא במקומה עומדת למה קרא החלק מהאויר בשם רקיע ובשם שמים וכן יקשה לדעת הזה העד הט' והוא מ"ש בב"ר אלה תולדות שמים וארץ כלפי מעלה הדבר אמור שכל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הם שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בשני ברא מן העליונים שנאמר יהי רקיע. בג' ברא מהתחתונים שנאמר תדשא הארץ. בד' ברא מן העליונים יהי מאורות וגו' שהנה באורו בזה שהוא הרקיע שנברא ביום השני מן הגרמים השמימיי' כמו המאורות שנבראו בד' לא מהאויר שהוא מהתחתונים וכל זה ממה שיורה שהדעת הזה הוא שקר בדוי. אמנם הראיות שהביאו בעלי זה הדעת להעזר מהם הנה בפי' הפרשה אוכיח שלא כוונו למה שפירשו עליהם. והתימה מהאנשים שלמים הם אתנו הרב המורה והראב"ע איך טובעו בדעת הנפסד הזה כסבה קלה וחלושה ואיך הביאה אליו הכרח מועט שהוא להמנע אצלם מציאות מים עליונים מעל השמים כאלו לא יאמר שם מים אלא על המים התתתונים היסודים אשר אתנו ואין הדבר כן כי הנה מצאנו שם מים נאמרים על הנבואה וחכמת התורה כמו שנא' הוי כל צמא לכו למים ועל הגבורה המופלג' כמו הנני (ישעיה ח' ד') מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו עד שמצינו שם מים נאמר עליו ית' שנאמר אותי עזבו מקור מים חיים כי עזבו מקור מים חיים את ה' וידוע שלא כנו הנביאים את האל ית' ותורתו וגבור' המלכים בשם מים בבחינת גשמותם כי אם לדמוי מן הדמוים וככה היה להם לפרש המים אשר מעל לשמים הנה התבאר גם כן גם הפסד ושקרות זה הדעת הד':
והדעת הה' הוא שהרקיע הנזכר כאן הוא גוף כדורי חזק נעשה ביום ב' בתוך יסוד המים והוא קבוע ממוצע בחלל העולם ומים קבועים עליו ומים אתרי' תחתיו אלא שבני אדם לא ירגישו בו וזה היה דעת רב סעדיה גאון וגם מחכמי האומו' אמרו כן. אבל הדעת הזה אין ראוי להשגיח בו כיון שאין המציאו' מאמת אותו ולא בא עליו מופת והם באמת דמיונות בני אדם שכאשר יקשה עליהם לדעת הדבר יעשו להם דמיונות כוזבים לשכך את האוזן להסיר מעליהם תלונות הספקות ולכן כתב הראב"ע על זה אמר הגאון על הרקיע דברים אשר לא כן. ואחרי שחמשת הדעות אשר זכרתי בענין הרקיע הם בלתי אמתיים כפי הכתובים ודברי חז"ל תשאר השאלה מהו אם כן ענין זה הרקיע והמים אשר עליו מי יתן ואדע:
השאלה הב' ויהי מבדיל בין מים למים כי הנה אחרי שאמר הכתוב יהי רקיע בתוך המים מבואר הוא שאותו רקיע יהיה מבדיל בין מים שעליו למים שתחתיו שאם לא כן יכנס גשם בגשם:
השאלה הג' באומרו ויעש אלהים את הרקיע. ארז"ל שזה אחד מהמקראות שהרעיש בן זומא את העולם ויעש אתמהה והלא בדבר ה' שמים נעשו. וכתב הרמב"ן שלא היתה הרעשותו על לשון ויעש בלבד שהרי ברביעי ובששי כתיב ג"כ ויעש אבל היה בעבו' שבשאר הימים אחר האמירה כתיב מיד ויהי כן אבל כאן כתיב אחר ויאמר אלהים ויעש אלהים וזאת היתה קושייתו. אולי היה לו בזה פירוש נסתר ולא רצה לגלותו בענין הרעש אלה הם דבריו. ואחרי שבן זומא לא פירשו תמה אני למה זה פירש הרמב"ן כפי פשוטו של מקרא ענין ויעש אלהים את הרקיע בהיות שכבר אמר יהי רקיע. ועוד למה לא נאמר ויעש אלהים ביום הראשון ולא בשלישי ולא בחמישי ולבד נאמר בשני ובד' ובו' והלא מעשה ה' היו כל מלאכת ששת הימי'. וגם נוכל לומר שלא הרעיש בן זומא את העולם בעבור שהפסוק ויהי כן בא אחר העשיה ולא תכף לאמירה כדברי הרב הנחמני שאם היה הדבר כן היה מרעיש על פסוק ויהי כן לא על פסוק ויעש כל שכן שהוא ביאור הרשעתי באמרו ויעש את יום והלא בדבר ה' שמים נעשו ואם על זה הרעיש עולמו ראוי לדעת מדוע לא הרעישו ג"כ בויעש אלהים את שני המאורות ובויעש אלהים את חית הארץ:
השאלה הד' באמרו ויבדל בין המים וגו'. וזה כי לא ימלט משנאמר שהמבדיל בין מים למים הוא האל ית' או הרקיע עצמו שבכחו ותנועתו חדש והבדיל הצורות במים אשר תתתיו והלבישו לקצתו צורת אש ולקצתו צורת אויר וכן לשאר היסודות ושכן הבדיל המים אשר מעל לרקיע בעצמו' וצורה שכל זה חדש הרקיע במה שתחתיו ובמה שעליו כפי קרבתו ורחקו כמו שפירשו רבינו נסים. וכמה התפאר בפי' הזה. והנה אם יהיה ויבדל חוזר לאל ית' יהיה באמת מאמר מיותר לפי שאחרי שאמ' יהי רקיע ויהי מבדיל היה די בשיאמר ויהי כן ויעש אלהים את הרקיע כן ומה צורך בהשנות זכרון ההבדל וביחסו אליו ית' בהיותו דבר נעשה מעצמו בהתהוות הרקיע בתוך המים ואם נפרש ויבדל על הרקיע שהוא היה המבדיל ג"כ והיה מאמר מיותר כי כיון שאמר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל לא היה צ"ל לו ויהי כן שהוא לדעתם עדות על מציאות הדבר בפועל כמו שצוה השם כל שכן הענין בעצמו קשה לציירו מאד לפי שעם היות שהרקיע יחדש במה שתחתיו הבדל צורות בתנועתו איך יושכל שיחדש ג"כ במה שעליו הבדל צורות כי העליון בתנועתו יתכן שיפעל במה שתחתיו להיותו סבתו אבל לא שהתחתון המסובב יחדש צורות וטבעים בסבתו אשר עליו:
השאלה הה' באמרו ויהי כן וזה שאם בא הכתוב הזה להודיע שיצא לפועל הדבר כמו שגזרו השם והיה. כב' ידענו זה מפסו' ויעש אלהים את הרקיע מה יהיה אמרו עוד ויהי כן כ"ש שנשתנ' הפסוק הזה בענין הרקיע ממה שנ' בימים האחרים כי הנה ביום הה' נאמר ויהי מאורות ואחריו ויהי כן ואחר זה נאמר ויעש אלהים את שני המאורות כאלו פסוק ויעש הוא פי' איך היה וככה ביום הו' נאמר ויהי כן ואחריו פירש איך היה כן באמרו ויעש אלהים את כל חית הארץ אבל בענין הרקיע נשתנה הסדר הזה שאמר הכתוב ויהי רקיע ואחריו אמר ויעש אלהים את הרקיע ואחר זה אמר ויהי כן:
השאלה הו' באמרו ויקרא אלהים לרקיע שמים והוא כי אם היה שמהחומר המימיי הכולל עשה בתוכו ית' הרקיע והיה אם כן הרקיע טבע ממוצע בין העליונים והתחתונים למה זה נקרא שמים כשם העליונים ולא נקרא כשם התחתונים או היה ראוי לקראו מים שהוא שם כולל למקור אשר ממנו חוצב:
למה לא נאמר כי טוב ביום השני
השאלה הז' למה לא נאמר כי טוב ביום השני הזה ובב"ר אחז"ל על זה טעמים מתחלפים מהם אמרו כי בו נברא גהינם וכן הוא כתוב בפרקי רבי אליעזר ומהם אמרו שבו נברא המחלוקת. ומהם אמרו שלפי שלא נגמרה מלאכת המים לא נאמר בו כי טוב ונאמר ביום הג' שני פעמים כי טוב אחת לגמר מלאכת המים ואחת לצמיחת הדשאים והוא כמו שכתב הרב המורה הדעת היותר מתקרב אל הפשט. אבל הקושיא במקומה עומדת לפי שמלאכת יום השני היתה עשיית הרקיע וההבדלה בין מים למים ר"ל להבדיל העליונים מהתתתונים ושני הדברים האלה נגמרה מלאכתם בשני יהיה ראוי מפני זה לומר בו כי טוב. ואמנם הגלות היבשה היא מלאכה אתרת מחולפת מהבדלין ממים שנעשה בשני וגם ראוי לשאול מאין להם לחז"ל שנברא גהינם בשני או המחלוקת כי הנה אור דידן או אור גהינם לא יאמר עליהם שם מים ומהו הסמך שמצאו לזה הפסוק:
והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו כל השאלות:
ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'. עד ויהי ערב ויהי בוקר יום שני הנראה אלי באמתת ענין הרקיע והמים אשר עליו הוא ששני הדעות האחרונים שזכרתי בשאלה הא' ר"ל מהיות הרקיע חלק מהאוי' או היותו דבר נברא בתוך יסוד המים אין ראוי לשום עליהם לב כי הם מכחישים הפסוקים ודברי חז"ל וכן שלשת הדעות הראשונים המשתתפים בהיות הרקיע דבר מהגרמי' השמימיים אם כללותם יחד. ואם הגלגל העליון ואם שטת גלגל הלבנה הם בלתי נכונים מפני ספקות שיתחייבו אליהם מהפסוקי' ודברי חז"ל כמו שזכרתי ולכן אומר אני שהשמים שנבראו ביום הא' היה גלגל אחד בלבד עב וגדול מאד ואותו כדור רב ועצום נעשה בראשונה ואמנם אותו הרקיע שנעשה ביום השני הם כלל הגלגלים המקיפי' אותם שהם נכנסים בתוך גלגל העליון והם נעשו מאותו כדור גדול שנברא ביום הא' וביאור זה הוא כפי מה שאומר. כבר התבאר ממה שפרשתי שהיום הראשון נבדל מששת ימי בראשית בשני הבדלים הא' שמלאכת היום הא' היה כלו יש מאין ומלאכת שאר הימים היו יש מיש. והב' שביום הא' נבראו האבות וההתחלו' ובשאר הימים נעשו התולדות שיצאו מהם כי כמו שביום הא' נבראת הארץ שהיא כללות הד' יסודות ובשאר הימים נעשו הדברים המורכבי' מהם ככה ביום הא' נבראו השמים שהוא שם כולל לשכלים הנבדלים ולכדור אחד רב ועצום בגדלו ועביו הוא מקומו של עול' וביום הב' נעשה מאותו כדור וגלגל גדול שנקר' שמים שאר הגלגלים המוקפים ואותם קרא הכתוב בכאן רקיע וביום הד' המאורות כמו שיתבא'. ויצא מזה שלא נתהוו שאר הגלגלים ולא מאורותיה' ביום הראשון והוא דעת רבי אליעזר בן יעקב במסכת חגיגה כמו שזכרתי למעלה בזכרון השאלה הה' מהפרשה הראשונה. וכבר למדנו שדברי רבי אליעזר בן יעקב בכל מקום הם כלם קב ונקי ויצא עוד מזה שלא נברא הרקיע מהאין המוחלט אלא יש מיש לפי שנעשה הרקיע מהכדור הגדול שנברא ביום הראשון ולזה אמר ויעש אלהים את הרקיע ולא אמר ויברא וכבר הודעתיך שהאבות וההתחלות ההם שנבראו ביום הראשון נבראו בצורותיה' ונתן בהם כח לעשות מהם התולדות שזכר הכתוב בשאר ימים. והנה לא נבראו הגלגלים כלם ביום הראשון לפי שאותו יום ייוחד לבריאת האבות וההתחלות מהאין המוחלט. ולא היה ראוי שדבר מהתולדות שהיו יש מיש יהיו ממלאכת אותו יום וראה ית' לברא מן האין הגמור המעט מהנמצאות שאפשר ושכל השאר יהיה נעש' מהם ולכן ברא הכדור השמימיי אחד בלבד לא מדבר כדי שאח"כ ממנו יעשה את שאר הגלגלים. אמנם ברא להתחלות מתחתונים ד' יסודות לא אחד כמו שעשה בעליונים לפי שהעליונים לנצחיותם היה די להם בהתחלה אחת. ולשפלים מפני שנויים הויתם והפסדם היה ראוי שיהיו להם ד' יסודות להתרכב מהם ולהפסד אליהם והנה ראה ית' לעשות גרמים שמימיים מאותו כדור א' שברא ראשונה ולא שיהיה כלו אחד תמיד כמו שנברא לארבע' סבות. הא' לפי שהיו השכלים הנבדלים רבים והיה ראוי ג"כ שיהיו גלגלים רבי' כי רבוי המניעי' יחייב רבוי המתנועעים והסבה הב' לפי שהגלגל הראשון כמ"ש הפלוסוף יקנה שלמותו בתנועה אחת ושאר הגלגלים אי אפשר שיגיעו לאותו שלמות אלא בתנועות רבות שרבוי תנועות יעמדו להם. כפי רחוקם מהמניע הראשון מה שיעמוד מהגלגל העליון תנועה אחת לקרבתו אל המניע הראשון ואין ספק שבהיות הכדור כ"כ גדול עצום ורב בעביו כמו שהיה בבריאתו שיהיה גבנינותו ושהוא החלק העליון ממנו יותר קרוב ודבק אל הנבדל ויספיק לו מפני זה תנועה אחת להשיג שלמותו אמנם כפי החלקים התחתונים הקערורי' ממנו להיותם מרוחקים מאותו עגול ראשון ומדבקות הנבדל לא היה אפשר שישיגו שלימותם באותה תנועה האחת הכוללת כי איך ישתוה החלק הקערורי מן הגלגל הרחוק מהנבדל לחלק הגבנוני ממנו הקרוב לנבדל בתנועה אחת שוה כי הנה עם היות שאין לנבדל מקום מיוחד אין ספק שתתיח' השפעתו והנעתו ממנו בחלק מה מהגלגל יותר מבחלק אחר עד שכתב הפלוסוף שהגלגל החלק היותר גדול מחלקיו עם המניע אותו הוא בעגול הגדול האוזר אותו אשר הוא באמצע ורוחק שוה מקוטביו ומפני זה כדי שהחלקים התחתונים הקערורים מאותו כדור ראשון יגיעו אל השלמות ההוא שיגיעו אליו החלקים העליונים הגבנונים ממנו או לשלמות אחר נאות אליהם ראתה החכמה האלהית לעשות מאותם החלקים התחתונים גלגלים בפני עצמם כדי שיתנועעו בתנועות רבות ומהם יגיעו באמצעותם לשלמות שיגיעו אליו החלקים העליונים בתנועה האחת ומהם שלא יוכלו להגיע אליו ישיגו שלימות ותכלית אחר בתנועותיהם. והסבה הג' היא מפני המאורות והכוכבים שאם היו כלם בכדור א' היו מתחזקים בפעולותיהם יותר מהראוי כפי כח הכדור הנושא אותם והיה השמש שורף את העולם בחזק חומו העצום וכן שאר הכוכבים היו פועלים פעלותיהם יותר מהגבול הראוי כפי כחם וחזקם הקנוי אליהם מהנושא אותם ויצא זה מהגבול הראוי או שהיו המאורות והכוכבים בהיותם בגלגל הראשון העליון מרוחקים מאד מישוב העולם ותחלש מפני זה פעולתם מהראוי כפי צורך המקבלים: (טעם למה לא נבראו המאורות ביום א'): ולכן גזרה חכמתו יתברך שלא יהיו המאורות בגלגל היומי הראשון כי אם בגלגלים קטנים מונחים למטה ממנו כל אחד בגלגל בפני עצמו כדי שיהיה כח כל אחד מהם משוער ומוגבל וקצוב ולא יגרע ולא יוסיף מהראוי. והרביעי היא מפני הדברים אשר בכאן לפי שכבר התבאר בתכמה שמרבוי תנועות הגרמים השמימיים יתחייבו עניני עולם השפל הזה וחלופי הויותיו ולזה היו הגלגלים מתנועעים בתנועות מתחלפות קצתם ממזרח למערב וקצתם ממערב למזרח קצתם בתנועה מהירה וקצתם בתנועה מאוחרת והיו מהם בעל כוכב אחד ומהם בעלי כוכבים רבים קצתם בגלגל באמצע וקצתם אצל הקוטבים וכן שאר הדברים אשר התחלפו בהם שהם כלם להשלים הדברים אשר בכאן אם שיהיה זה להם על צד הכוונה הראשונה או על צד הכוונה הב' כי אין אנחנו עתה בחקירתו. ואלו היה הכדור כל אחד מתנועע תנועה אחת מתדמה ושוה בכללו לא היה נמשך ממנו כי אם פעלה אחת בלבד לא רבות כפי צורך הדברים השפלים. הנה מפני זה כלו ראתה החכמה העליונה לעשות מהחלק הפנימי מאותו הגלגל וכדור גדול שנברא ביום הראשון שכלל בשם שמים שאר הגלגלים המוקפים ממנו שקרא בשם רקיע להיותם דבר נטוי ומרוקע כי כמו שבעולם השכלים כפי דעת ההשתלשלות ברא הקב"ה ראשונה העלול הראשון ואח"כ שאר העלולים ובעולם החמרים ברא ראשונה ד' יסודות שהם התחלותיו ואח"כ עשם תולדותיהם ככה בענין הגלגלים ברא ראשונה הכדור הראשון ההוא לא מדבר כלל ואח"כ עשה ממנו שאר הגלגלים כלם:
ואחרי שידעת כל זה ראוי לפרש פסוקי הפרשה ע"ד היסוד הזה ואומר שספר הכתוב שאחרי תשלום מדת האור והפסקו שהוא הלילה ביום הראשון גזר המשפיע הראשון יתברך שיהיה רקיע בתוך המים ר"ל שיתהוה דבר רקוע ונטוי בתוך המים וקרא מים הכדור העליון שנברא ביום הראשון וכבר זכרתי למעלה בשתוף שם מים הדמויים והבחינות אשר בעבורה נקרא הגרם השמיי בשם מים וכאלו אמר יהיה רקיע מתוכיות המים ר"ל שמגשם הכדור ההוא ועביו מפנימיותו ותוכיותו יתהוה הרקיע שהוא שם לגלגלים המוקפים כלם שהם בתוך הכדור הראשון הכולל והמקיף בכל. וענין זה שלא יתהוה אותו רקיע מהחלק העליון והגבנונים שבאותו כדור אלא מפני מיותו ועביו ועל זה אמר בתוך המים שמתוכיותו ועביו יתהוה הרקיע ההוא באופן שבמקום שהיה קודם לזה הכדור ההוא כלה אחד ומדובק בגשמותו יהיה בו עתה אחרי התהוות הרקיע הבדל מורגש בין חלקיו והוא אמרו ויהי מבדיל בין מים למים ואין פירושו בין מים העליונים למים התחתונים היסודיים אשר אצלינו אלא שהרקיע ההוא בהתהוותו מסבב הבדל חלקיו והוא בין המים העליונים למים התחתונים עצמם כי מאותו התהוות יתחייב הבדל מצבו ומקומו בין הגלגל העליון המקיף ובין הגלגלים המוקפים שיתהוו ממנו וזה ענין הרקיע באמת והותרה השאלה הא' וכן הותרה השאלה הב' ממאמר ויהי מבדיל בין מים למים. והנה אמר אחר זה ויעש אלהים את הרקיע להגיד שלא הספי' כח הכדור הגדול הראשון ההוא להוציא הגלגלים אשר הם תחתיו מעצמו כפי מה שהם בהבדליהם וחלופיהם כי אין ספק שאם היה התהוות הרקיע מאותו כדור ראשון נמשך ממנו כפי טבעו וכחו היו הגלגלים המתהוים ממנו שוים בעניניהם וכחם ולא היה אותו כדור עליון מתנועע בכ"ד שעות ממזרח למערב ושאר הגלגלים כולם מתנועעים ממערב למזרח והיה הגלגל השמיני הסמוך אליו משלים תנועתו בכ"ד אלף שנים. וגלגל שבתי בשלשים שנים וגלגל צדק בי"ב שנה וגלגל מאדים בשתי שנים. וגלגל השמש בשנה תמימה. וגלגל נוגה בי"ב חדשי לבנה. וכוכב בעשרה חדשים. ולבנה בחדש אחד. והחלופים האלה וזולתם שנמצאו בהם מגדלם ומרכזיהם וכוכביהם מורים בהכרח כמו שזכר הרב המורה פי"ט ח"ב על היות מציאות הגלגלים ברצון רוצה ובכוונת מכוין יתברך לא בחיוב ולבאר זה אמרה תורה ויעש אלהי' את הרקיע כי מעשה כפי הבדליו מורה כי יד ה' עשתה זאת ומזה תדע שכל ויעש אלהים שנאמר במעשה בראשית נאמר תמיד על התהוות דברים מחומר אחד בצורות מתחלפות חלוף עצום. ולפי שכן היה הרקיע שעשאו יתברך לא מתדמה ושוה בכל חלקיו וגלגליו כמו שהיה כדור ראשון אבל בצורות ותכונות מתחלפות חלוף עצום ונורא מאוד. ולכן נאמר בו ויעש אלהים את הרקיע והותרה בזה השאלה הג'. וכן יתבאר אחר זה בשאר ויעש אלהים כל אחד במקומו וזה ענין הרעש שהרעיש בן זומא העולם בפסוק ויעש אלהים את הרקיע כי תמה ממלת עשייה אחרי שאמר יהי רקיע ומאמרו יתברך היה. עשייתו שנאמר בדבר ה' שמים נעשו והנה לא הרעיש בויעש אלהים שנאמר ביום הד' ובו' לפי שחלופי הדברים הנעשים בימים ההם היו מבוארים ונגלים אבל ברקיע בעבור שהיה בן זומא מרחיב פה מאריך לשון ודברי חכמה בהבדלי הגלגלים כפי חכמת התכונה היה בזה מרעיש את העולם בבארו חלופו הגרמים השמימיים בגדלם במצבם בתנועותיהם בכוכביהם במרכזיהם ומצביהם ושאר עניניהם כי זו היתה הרעשתו של בן זומא הראות חכמתו וידיעתו העליונה חכמה מפוארה. ואמנם לא נזכר ויעש אלהים ביום הא' ולא ביום הג' ולא ביום הה' לפי שלא היה במלאכתם מהחלוף וההבדל הגדול העצום הזה. וביאר הכתוב מיד מהו הנרצה בעשיית הרקיע שזכר באמרו ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ואין המבדיל בזה אלא האל יתברך יאמר שמכלל מה שאמר יתברך ברקיע היה שהבדיל בין המים אשר מתחת לרקיע שהוא רמז ליסודות שהיו מעורבים מבלי הבדל ולכן קראם בשם מים והקדוש ברוך הוא כשברא את הרקיע באמצעות תנועתו הבדיל את יסוד האש למעלה תחת קערורית הלבנה ושם את האויר תתתיו מקיף את יסוד המים והמים מקיפים את הארץ כלה כי הגלגלים בתנועתם הבדילו היסודות כל אחד במקומו הטבעי. וכן הבדיל הקב"ה בין המים אשר מעל לרקיע ואין פירושו שהבדיל מהמים התחתונים כי אם שהבדיל בין המים העליונים עצמם הבדלים גדולים באותם הגלגלים אשר עשה במעשה הרקיע וידעת היום שאמרו בפסוק ראשון מזאת הפרשה ויהי מבדיל בין מים למים אינו ההבדל שזכר אח"כ באמרו ויבדל אלהים בין המים וגו' כי הנה ההבדל שבפסוק הראשון הוא הבדל דבוק שהיה בכדור הגדול הראשון ר"ל הבדל חלקיו זה מזה כשנעשה הרקיע ממנו אמנם ויבדל אלהים בין המים הם שתי הבדלות אחרות שעשה יתברך אחת במים התחתונים עצמם אלו מאלו ואחת במים העליונים הרקיעיים עצמם אלו מאלו וכבר יורה על אמתת זה שאמר הכתוב באותו פסוק ראשון ויהי מבדיל בין מים למים בלמ"ד אבל בפסוק הזה לא אמר אלא ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים וגו' מפני שהם הבדלות אחרות בעצמם והותרה בזה השאלה הד'. והנה אמר הכתוב ויהי כן אחרי אמרו ויעש אלהים את הרקיע להגיד שאותו מעשה והבדלה שעשה האל ית' בעליונים ובתחתונים נשאר קיים ועומד ולא נשתנה עוד כל הימים עם מה שהוסיף בהגלות היבשה ביום הג' כי זהו הנרצה תמיד במאמר ויהי כן ר"ל ההתמדה והקיום והותרה בזה השאלה הה'. והנה אמר הכתוב ויקרא אלהים לרקיע שמים להגיד שעם היות שהגלגלים הרקיעיים נבדלו מהכדור העליון ונעשה להם טבעים מתולפים ממנו שמפני זה היה בלתי ראוי לקראם שמים כמו הכדור הגדול ההוא כי הנה האל ית' קרא לרקיע שמים וענין הקריאה הזאת הוא שכל הגלגלים יתיחדו בכדור הכולל ועם כל הבדליהם נתאחדו כאיש אחד ראשו הכדור העליון הראשון וסופו גלגל הלבנ' האחרון גם שיתאחדו כלם בתנועה היומית שכל הגלגלים יתנועעו עם הגלגל הראשון בתנועה ההיא ולכן קרא את הרקיע בשם שמים שהוא שם הכדור הראשון שממנו יצאו ועל שם אביהם יקראו בנחלתם וזהו ענין קריאת השם לא להבדילו משתוף השם כדברי הרב המורה אלא להגיד טבעי הגלגלים והתאחדותם עם הגלגל הראשון והותרה בזה השאלה הו'. ובעבור שהיה הגלגל בעבור הכוכב והוא החלק המשובח שבו והיה מהמאורות כי עדין לא היו ברקיע עד היום הד' לכן לא נאמר כי טוב ביום השני לפי שנעשו בו הגלגלים מבלי המאורות והכוכבי'. גם שלא נשלם הבדל היסודות כלם עד היום הג' שנקוו המים ונגלית היבשה והותרה בזה השאלה הז'. ולפי שביום השני הזה נעשו שני הבדלים הבדל בעליונים והבדל בתחתונים כמו שביארתי לכן אמר ויהי ערב ויהי בקר יום שני שייחס הבקר להבדלי העליונים והערב להבדלי התחתונים. ואמנם מאמרם ז"ל שביום השני נברא אור דידן ואור גהינם והמחלוקת. יש טעם לדבריהם לפי שהם הבינו ויבדל אלהים בין המים אשר מתחת לרקיע כמו שפרשתי אני שהבדיל ית' היסודו' זה מזה כדי שיתחזקום באיכיותם ויפעלו בחזקה זה לזה מה שלא היה להם בהיותם בערבוביא שלא היה לאחד מהם כחו וחזקו. וכזה א"כ נברא המחלוקת שהוא התקוממות היסודות וחזקם זה בזה ובהיות האש נבדל בעצמו היה אז אור בפועל והוא אמרו אור דידן וגם אור דגהינם שהוא לדעתם אש דק שורף הנשמות כמ"ש הרמב"ן בשער הגמול. ואולי שאמרו גהינם על הפסד המורכב המתחייב מתגבורת אלו עם אלו ומפני שהבדל המים מהארץ היה מבלי הבדלו היסודות צדקו ג"כ באמרם שלא נגמרה מלאכת המים ביום הב' כי נשלמה בג' ולא נפל א"כ מכל דבריהם ארצה:
ואחרי פירוש הפרשה הזאת ותשובת שאלותיה חל עלי לאמת ולהסכים מה שביארתי בענין הרקיע עם דברי העדים שהעידו בענינו תורה נביאים וכתובים ומאמרי חז"ל כי ליוקר הענין הזה ומה שמעדו בו רגלי חכמי עמנו האחרונים אין ראוי להתעצל בו כי זה הוא א' מעקרי מעשה בראשית ואומר שהרקיע הנזכר בענין העופות על פני רקיע השמים אינו סותר למה שביארתי כי העופות יעופפו כלפי גלגל הלבנה שהוא מכלל הרקיע. ומה טוב, אמרו על פני רקיע השמים ולא אמר על רקיע השמים לפי שהעוף לא יגיע לקערורית הגלגל אבל יעוף למול פניו כלומר כלפי שטחו הפונה לארץ שהוא פני הרקיע באמת וכן במאורות אמר שהיו ושנתנו ברקיע השמים לפי שהם בגלגלים אשר בתוך הכדור שהם כלם נקראים רקיע והסתכל אמרו ברקיע השמים ולא אמר בשמים לפי ששם שמים נאמר כאן ביחוד על הכדור הראשון המקיף בכל ורקיע השמים הם הגלגלים שהם בתוך אותו כדור ראשון ואמנם מהנביאים הנה הרקיע הנזכר בדברי יחזקאל הוא הגלגל השמיני בעל הככבים הקיימים ועליו אמר ודמות על ראשי החיות רקיע וגו' כי החיה הנזכרת בפסוק ההוא הוא כפי דעת הרב המורה כלל גלגלי שבעה כוכבי הנבוכה והרקיע אשר עליהם היה הגלגל השמיני כי כיון שכל הגלגלים נקראו רקיע כפי דברי התורה היה ראוי שיקרא ג"כ השמיני שהוא היותר נכבד מהם והנטוי על ראשיהם בשם רקיע. והראיה המוכחת על זה אמרו וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה שא"א הכסא הזה אלא על הגלגל העליון שהוא הכסא רם ונשא ועל מניעו אמ' שראה עליו כמרא' אדם ויהיה א"כ הרקיע בהכרח הוא הגלגל השמיני אשר תחתיו ועל דעת המור' במרכבה צריך אתה לפירוש הזה בהכרח דאם לא כן ותפרש הרקיע על הגלגל ראשון מה יהיה הכסא אשר עליו האם נאמר שהוא גלגל השכל שקראו המקובלים שמי ההצלחה כמו שחשבו אנשים ממפרשי ספר המורה. זה באמת ממה שלא יקבל הרב ולא יאמתהו כי הוא ביאר בפרקיו בח"ב שאין שם כי אם ח' גלגלים לדעת ארסט"ו או תשעה לדעת בטל"מיוס לא גלגל עשירי כלל. ולהיות ענין הגלגלים הרקיעים כן אמר השלם ר' אליעזר איזו רקיע נברא בשני זהו הרקיע שעל ראשי החיות רומז אל הגלגל הח' שהו' התחלת הרקיע והחלק הנכבד שבו. ואמנם מהכתובים אמר דוד ע"ה השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. שרצה בשמים הגלגל הראשון המקיף בכל שיספר כבוד אל בתנועתו היומית וכן יגיד מעשה ידיו של הקב"ה הרקיע שהוא שם כלל הגלגלים אשר בתוכו ומה טוב אמרו על הרקיע מעשה ידיו לפי שנאמר בהם ויעש אלהים את הרקיע וביאר שהרקיע הם הגלגלים באמרו בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם ולשמש שם אהל בהם. וכן במזמור קמ"ז אמר הללו את ה' מן השמים וגו' כי הנה קרא שמים לכדור העליון ואמ' הללוהו במרומים כנגד הגלגל השמיני שבו המזלות כי הוא מרומים ישכון על גלגלי כוכבי הנבוכה ואמר הללוהו כל מלאכיו על השכלים הנבדלים מניעי הגלגלים ההם ואמר הללוהו כל צבאיו על גלגלי שבתי צדק ומאדים שהם צבא השמים אשר מעל השמש ואמר אח"כ הללוהו שמש וירח שהם שני המאורות הגדולים ובאר ואמר עוד הללוהו כל כוכבי אור על נוגה וגלגל חמה שמקבלי' אורם מאור השמש. ואחר שזכר אותם בפרט חזר לכלול אותם ולתת הסבה בהלולם ואמר הללוהו שמי השמים ר"ל השמים הרקיע ה' שהם אלו עם אלו שמים על שמים כי הנה הנרצה באמרו שמי השמים הוא על הגלגלים אשר בתוך הכדו' העליון והוא אמרו והמים אשר מעל לשמים שהוא הכדור המקיף בכל שהם וכל א' מהם יהללו את שם ה' משתי בחינות האחת כי הוא צוה ונבראו והב' ויעמידם לעד לעולם שלהיותו ית' סבה פועלת וסבה מתמדת שומרת אותם היה ראוי שיהללוהו. ומזה תדע שפעמים יקרא הכתוב הכדור העליון שמים ופעמים יקראהו מים שהכוונה שמים אם לא שיחס' השי"ן כי להיות שמים אש ומים ר"ל השכלים הנבדלים וגלגל העליון משכן הרוחניים פעמים יקרא מים בלי שי"ן שהוא מורה על אש הנבדלים ונשאר מים הנאמר על גרם הגלגל וכן הגלגלים מוקפים פעמי' יקראו רקיע. ופעמים שמים מהסבות שזכרתי. וכן אמר במזמור האחרון הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו הללוהו בגבורותיו כי הנה אמר בקדשו על הגלג' העליון המקיף בכל להיותו ית' מניעו יחסו אליו וקראו קדשו. ועל שאר הגלגלים שבתוכו אמר הללוהו ברקיע עזו על עניני העול' השפל אמר הללוהו בגבורותיו ויש מפרשים קדשו על הגלגל הראשון ורקיע עזו על הגלגל השמיני וגבורותיו על גלגלי שבעה כוכבי לכת כי לא רצה המשור' במקום ההוא לסדר התהלו' כ"א מהגרמים השמיימיים בלבד. וכן בדברי דניאל (דניאל י״ב:ג׳) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע על שטח הגלגל הקערורי הפונה אלינו אמרו. הנה התבאר שלא ימצא בכל המקרא שם רקיע שלא נוכל לפרשו על הגרמים השמימיים המוקפים מהגלגל העליון פועל כל אחד מהם:
ואמנם מדברי חז"ל כשיעויין היטב לא תמצא סתירה למה שאמרת לא בענין הרקיע ולא בענין המים אשר עליו ראה בדבריהם בב"ר יהי רקיע כל רבנין בשם ר' חנני' ר' פנחס רבי יעקוב ר' בון בשם ר' שמואל בר נחמן בשע' שאמר הקב"ה יהי רקיע גלדה טפה אמצעי' ונעשה השמים התחתונים ושמי השמים העליונים רב אמר לחים היו ונקרשו ביום שני יהי רקיע יחזק הרקיע ר' יהודא בר' סימון אמר יעשה מטלי' הרקיע כמא דתימא (שמות ל״ט:ג׳) וירקעו את פחי הזהב אמר ר' חנינא יצאת אש מלמעלה ולחכה פני הרקיע. ר' יוחנן כשהיה מגיע אל הפסוק הזה (איוב כ״ו:י״ג) ברוחו שמים שפרה היה אומר יפה למדני רבי חנניה עכ"ל. והנה הרב המורה והרמב"ן והרלב"ג כל אחד מהם זכר זה המאמר וביארו על פי דרכו לא אחד בהם שיתן לב לדעת במאי קא מפלגי השלמי' האלה וראיתי בו פירושים רחוקים מאד מהאמת והנ"ל הוא שהשלמים האלה שערו בענין הרקיע כל שלשה הדיעו' שזכרתי בענינו בשאל' הא' מהפרשה וזאת אחרי ההודא' שהיה מכלל הגרמים השמיימיים ולא מהאויר ודבר יסודיי. הנה כל רבנין והאנשים אשר נקבו בשמות שהיו מזה הדעת קיימו וקבלו סברתי אשר זכרתי בענין הרקיע ר"ל שהוא כללות הגלגלים שבתוך הכדור המקיף והוא אמרם גלדה טפה אמצעית כלומר שלא היה הרקיע הגלגל הראשון כי הוא כבר נברא ביום הראשון אבל גלדה הטפה האמצעית והוא גשמותו הפנימי שנעשה אמצעי בין הכדור הראשון ובין היסודות ומאותו הטפה אמצעית נעשו השמים התחתונים ושמי השמים העליונים. שעליהם עד סוף השמיני וזהו אצלי הפירוש האמיתי. אמנם רב סבר הדעת שכתב רש"י והרמב"ן והרלב"ג ורבינו נסים שהיה הרקיע הוא עצמו הראשון עם כל שאר הגלגלים שבתוכו שכלם נבראו יחד ביום הא' אבל היו לחים בלתי שלמי המעשה וביום השני קרשו ונתחזקה הויתם ולפי שהיה סותר לזה יהי רקיע פי' בו יחזק הרקיע ורב יהודא ורב סימון לקח לו הדעת הא' שהיה הרקיע הוא הגלגל עליון בלבד כדברי חכמי האומות ולזה אמר נעשה מטלית הרקיע כלומר שהכדור הראשון המקיף נברא בראשונה כמטלת שטחיי ולא היה עדין עגול ובשני נשתטח ונעשה רקיע כי נתדקדק גופו באופן שקבל מרחק יותר גדול כדורי מלשון וירקעו את פחי הזהב שכבר היו הפחים אלא שפשטו אותם והגדילו מרחקיהם. אבל ר' חנניה לקח לו דרך אחרת והוא אשר זכר ואם לא זכרו בשמו בעל ספר ליסוד עולם ר"ל שהיה הרקיע השטח הקערורי מגלגל הלבנה והוא אמרו יצא אש ממעלה ולחכה את פני הרקיע והאש הוא רמז לגזרת האל כי אש אוכלה הוא שיצא מלמעלה ופעל ולחך את פני הרקיע שהוא שטת הגלגל האחרון המבדיל העליונים מהתתתונים וסמך הדעת הזה לפסוק ברוחו שמים שפרה לפי שממנו התבאר שהאש שאמר שיצא מלמעלה הוא רמז לרוחו ורצונו ית' ושבו עש' יפה שטח השמים הרי לך מבואר שכל הדעות שנזכרו בענין הרקיע בהיותו מטבע הגרמי' השמימיים יוכללו במאמר הזה אבל מאשר יחסו הדעת הראשון לכל רבנין ולשאר השלמים ראשי בני ישראל המה ידענו שהוא הדעת האמתי בלי ספק גם אמר' שהיה מהלך ת"ק שנה מהארץ עד לרקיע וכן בין הרקיע למים העליונים ושעביה של הארץ כעביו של רקיע ושאר דבריהם על זה כלם למה שביארתי כוונו ר"ל שהיה עובי עולם היסודות והמורכבים מהם כמרחק וכשעור שהיה מהארץ ועד לרקיע שהוא גלגל לבנה ושכן היה מן רקיע עד רקיע לפי שכל אחד מהגלגלים המוקפים יקראו רקיע ואמרם ג"כ יהי רקיע בתוך המים בינים ובנתים שהיה הרקיע בין המים התחתונים שבין היסודות ובין הכדור הראשון המקיף הראשון שהוא המים העליונים וכן מאמר ר' תנחומא שהיו המים העליונים תלוים במאמר הוא להודיע שהמים היסודיים אשר אתנו הם כבדים נסמכים ונשענים על הארץ אשר תחתיהם ואין כן המים העליונים שהנה לא אמר הכתוב שהם על הרקיע להיותם נסמכים עליו לכבדותם אבל כיון שאמר אשר ממעל לרקיע למדנו שהם עומדים בעצמם סובלים ומכילים את הכל וזהו הכדור העליון שהוא מקומו של עולם וזה הענין תלוי במאמר וכן פירש רש"י בפר"ק דתעניות:
עוד אמרו נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתן חצים ברקיע וחצים באוקינוס. ואמרו ג"כ שקצוות הרקיע דבוקים בקצוות ים אוקינוס ולא כוונו בזה למה שחשב הראב"ע וחבריו אלא להודיע שהיו במטר שתי סבות אחת היא הפועלת והה הגרמי' השמימיים שהם בתנועותיהם מולידי המטר. והשנית היא סבה חמרית והם האדים העולים מהימים והנהרות והדברים הלחים ולזה אמרו שנתן חצים ברקיע לרמוז שהם אח' מסבותיו ר"ל הפועלת וחצים באוקינוס ויהיה סבה החמרות וליחס הפועל למקבל הפעולה אמרו שהיו קצוות הרקיע דבוקו' באוקינו' וזהו ג"כ ענין מה שאמרו במדרש תהלי' שהיו המים העליונים זכרי' והתחתונים נקבות ושאומרים הזכרים לנקבות קבלו אותנו ושהם צנורות הקב"ה שנא' תהום אל תהום קורא לקול צנורך. והוא ג"כ מה שאמרו בב"ר שהרקיע דומה לברכה למעלה מהברכה כפה כי הכפה הוא רמז לגלגל הכוכבים הקיימים שהוא והרקיע הם הגלגלים שבתוכו. ואמרם מתחת הברכה טפה מזעת רצוי שכפי מצבי כוכבי הנבוכה שהם הרקיע הכפה שהוא הגלגל השמיני שעליהם מחייב המטר ונותן המי' ומזיעם על הארץ ונכלל כל זה בשני פסוקים הא' למטר השמים תשתה מים שהם סבה פועלות למטר בתנועתם. והב' ואד יעלה מן הארץ והשקה שהיא הסבה חמרית וכבר ביארו זה גם כן במסכת תענית פ"ק:
עוד אמרו בב"ר (בראשית פרשה ה') לא פרשו המים התתתונים מהמים העליונים אלא בבכי שנאמר (איוב כ״ח:י״א) מבכי נהרו' חבש ר' תנחומ' מייתי ליה (ירמיה יו"ד) לקול תתו המון מים בשמים ואין קול אלא בכי שנאמר (שם לא) קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים. ורמזו בבכי אל ההפסד המשיג לתחתונים וכאלו אמרו שהגרמים העליונים שקרא' התורה מים עליונים אינם נבדלים מהגשמים השפלי' ההווים בהבדל מקומו בלבד אלא בבכי שהוא רמז אל ההפסד שהתחתונים הם נפסדי' והעליונים הם קיימים עומדים וזהו ההבדל היותר עצמי שביניהם:
עוד אמרו שם היכן חמה ולבנה נתונים ברקיע שני שנ' ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וגו' שאלו נתנ' ברקיע הראשון אין כל בריה יכולה לעמוד מאשו של יום והיה דעתם בזה שהשמש והירח היו בגלגל אחד והוא הגלגל השני כי לא סברו שהיה השמש באמצעות אלא בגלגל השני ושהלבנה היתה שמה עמו ולכן יתיחסו בתנועותיה' ואמרו שלא רצה הקב"ה לתת אותם בגלגל הראשון ר"ל הסמוך אצלנו לפי שאם היה כן לא היתה שום בריה יכולה לעמוד מפני חום השמש כי לקרבתו יחמם בהפלגה עד שישרף וכבר ידעת שזה היה דעת הראשונים שאמרו שכדורי נוגה וכוכב היו למעלה מהשמש והיה א"כ השמש בגלגל השני וכמו שביאר הרב המורה בפ"ט ת"ב ומפני זה ג"כ אמרו במסכת (חגיגה טו) אמר רב יהודה שני רקיעים הם שנא' הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים. וריש לקיש אמר ז' רקיעים וכבר ראית דברי הרב המורה בפרק הנז' ובפ' ס"ט ח"א שהמונים אותם ז' רקיעים יכוונו אל שבעה כוכבי הנבוכה בלבד והמונים אותם שנים שערו בכדור הראשון שאין בו כוכב כלל וקראוהו רקיע להיותו מרוקע ונטוי עליהם וכל הגלגלים המצויירים בעלי הכוכבים קראו רקיע א' וסמכו זה לאמרו הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים שקראת לגלגל ראשון שמים כמו שקראתו התורה בפסוק הראשון ממנה ולשאר הגלגלים המוקפים קראו שמי השמים ר"ל השמים שבתוך השמים. ויותר נ"ל לפרש שני הרקיעים אחד על גלגל הכוכבים הקיימים שהוא שמי השמים ואחד על ז' כוכבי הנבוכה כי הכדור הראשון המקיף בכל לא יקרא רקיע:
והנה נשארו לבאר אותם המאמרים החמורים שבאו במסכת' חגיגה (דף י"ד ע"ב) תנו רבנן ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי בן זומא ואחר ור' עקיבא אמר להם רבי עקיבא כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים כי כן כתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ת"ר (שם דף ט"ז) מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית וראהו בן זומא ולא עמד ממנו א"ל מנין ולאין בן זומא א"ל צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות שנאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים כיונה שמרחפת על בניה ונוגעת ואינה נוגעת אמר לו רבי יהושע לתלמידיו עדין בן זומא מבחוץ מכדי ורוח אלהים מרחפת על פני המי' כתי' ביו' הראשון והבדל ביו' השני הוא דהוה דכתיב ויהי מבדיל בין מים למים וכמה א"ר אחא בר יעקב כמלא נימא ורבנן אמרי כגודא דנמלא מר זוטרא ואיתימא רב אשי אמרי כתרי נמלא דפרסי אהדדי ואמרי ליה כתרי כסי דסחיפי אהדדי ע"כ ופרש"י גודא דנמלא כשמסדרין לוחות של גשר זו על זו אי אפשר שלא יהיה ריוח מעט בנתים וכן נמלי וכן כסי סחיפי כוסו' סחופים כפופים ע"כ. וכבר ידעתי מה שפירש הרב המורה ושאר האחרונים על המאמרים האלה שפרשו' על חלקי האויר והוית המטר ומה שיתחייב אליהם מהספקו' אבל אמתת הקדושים ההמה היה כפי מה שאומר הנה המה היו דורשים וחוקרי' מה הם המים אשר מעל לרקיע ובהיות דבר פשוט אצלם שהיה הרקיע גרם או גרמים שמימיים הוקשה להם מה הם המים אשר עליו ומהם חשבו שהיו המים העליונים ההם רומזי' לשכלי' הנבדלים מניע הגלגלים לכן אמר שהיו מעל לרקיע אמנם המאמתים מהם והמעמיקים בידיעת סתרי מעשה בראשית מצאו שאין הדבר כן ושלא נאמרו מים עליונים על הצורות הנבדלות כי הם יתוארו בדברי התורה והנביאים בשם אש או בשם רוח אבל לא בשם מים כי השם ההוא מים על הגשם השמימיי נאמר לא על הצורות הנבדלות וזהו מאמר ר' עקיבא בהכנסו בפרדס העיון ר"ל לעיין במעשה בראשית שאמר לחבריו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שהנה קרא לצורות הנבדלו' אבנים להיותם התחלות ויסודות העולם כמו שהם האבנים בבנין ולכן נאמר משם רועה אבן ישראל שכנה אותו בשם אבן להיותו התחלה לחומה ואמר שיש טהור לפי ששיש הוא מלשון יש שהוא שם נרד' למציאות כי לכן נקרא שיש האבן הקיים ועומד ימים רבים וכאלו אמר כשתגיעו בעיונכם ובחקירתכם לעיין בצורות הנבדלות שהם התחלת המציאות הטהור והנכבד אל תאמרו מים מים כלומר אל תחשבו שהם המים הנזכרים במעשה בראשית לא המים התחתונים ולא המים העליונים כי הנה הצורות הנכבדות ההם אינם גשם ואיך תחליט עליהם התורה שם מים לא עליונים ולא תחתונים. ולפי שבן זומא נפל בטעות הזה כאשר שאלו ר' יהושע במה היה התבודדותו השיבו צופה הייתי בעיוני ואין בין המים העליונים לתחתונים אלא שלש אצבעות ור"ל שלא היו נבדלים המים אשר מתחת לרקיע שהיו לדעתו הגשמים כלם למים אשר עליו והם לדעתו השכלים הנבדלים מחומר כי אם בשלשת מרחקי המשיגי' לכל גשם אורך ורוחב ועומק והיו א"כ המים התחתונים הגשמים כלם אם נצחיים ואם הווים ונפסדים כאשר יכללום שלשת המרחקים במה הם כלם גשמים והיו המים התחתונים כלם גשמים והיו המים העליונים נמצאים הנבדלים שאין בהם גשמות כלל ולא שלשת מרחקי הגשם ויורה על היות זה כוונתו הראיה שהביא מפסוק ורוח אלהים מרחפת שיורה שהמים העליונים הם רוח אלהים והצורות הרוחניות ההם היה רוח אלהים המרחפת על פני המים ר"ל מניע הגשמים שהם המים התחתונים שבכללם הגרמים השמימיים וביאר הריחוף שהוא כיונה הנוגעת ואינה נוגעת כי להיותם רוחות וצורות לא דברים גשמיים היו בלתי נוגעים ולא נושקים אלו באלו כי לא יפול שם המתמששים ולא נוגעים במה שאינו גשם ולפי שבן זומא חשב לבאר הבדל המים העליונים מהתחתונים מפסוק ורוח אלהים מרחפת על פני המים שהיו העליונים רוח ושכל נבדל והתחתונים גשם ולכן אמר ר' יהושע לתלמידיו עדין בן זומא מבחוץ. כלומר עדין לא נכנס בפרדס החכמה והאמת והוא חוץ ממנו כי הנה המים העליונים לא נאמרו על הצורות נבדלות אלא על הגרמים השמימיים והפסוק שהביא בן זומא לראיה לא יובן ממנו ההבדלה כלל אבל בהפך שביום הראשון לא היו נבדלים המים העליונים מהתחתונים וההבדלה שנעשית ביניהם היתה ביום השני והוא ממה שיוכיח שלא נאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים לאותה ההבדלה שזכר בן זומא והנה רבי אחא שאל וכמה ר"ל כמה היה ההבדל מהמים העליונים שהם הגרמים השמימיים לדעת ר' יהושע למים התחתונים שהם היסודות השפלים לדעתו ובאו בתשובת זה ד' דעות, לארבעה כתות מחכמי' הא' כמלה נימא הב' כגודא דנמלא הג' כתרי נמלי דפריסי אהדדי הד' כהני כסי דסחיפי אהדדי. והנראה לי בזה הוא שרבי אחא ורבנן שהם בעלי שני הדעות הראשונים סברו שהיה ההבדל בין המים העליונים לתחתונים הבדל מקומי והיה דעת רב אחא שהשטח האחרון מגלגל הלבנה הוא היה המבדיל ביניהם ולזה כיון באמרו כמלא נימא שבעבור שאין לשטח שעור ולא עובי קראו כמלא נימא ורבנן סברי שאין ראוי ליחס אותו הבדל לשטת כי הוא מקרה אלא לכל גלגל הלבנה שהוא האחרון מהגלגלים והוא מבדיל אותם מהיסודות ועל זה אמרו כגודא דנמלא שהוא לוח הגשר ולא עשו המשל הזה מאותה בחינה שחשב רש"י אלא לפי שלוח הגשר הוא גשם בפני עצמו והאויר עומד תחתיו ותחת האויר המים שבנהר כן גלגל הלבנה הוא גשם בפני עצמו ותחתיו יסוד האש והאויר ותחתיו יסוד המים. אמנם מר זוטרא ורב אשי חשבו שלא היה ההבדל בין העליונים והתחתונים מקומי כי אם בטבע ובצורה ושלכן לא ראוי ליחסו לא לשטח ולא לגלגל הלבנה בלבד אלא שהמים העליונים שהם הגלגלים כלם וטבעם וצורתם הם נבדלים מהתחתונים וזהו כתרי נמלא דפריסי ר"ל שני לוחות רומז לשני הרקיעים כדעת האומר שני רקיעים הם ולכן עשו המשל בשני לוחות אשר בגשר זו למעלה מזו נפרדות זו מזו כי כן נפרד הרקיע האחת מהאחת אשר תחתיו ולפי שאלו כלם שמו משלים בלוחות הגשר מפני האויר והמים אשר תחתיו ראה הדעת האחרון שלא היה המשל הזה נאות בגרמים השמימיים להיות הלוחות גופים ישרים שמימיים ולכן עשה משלו בכסי דסחיפי שהם הכוסות העגולים הנכנסים זה בזה כי כן הוא מצד מה ענין הכדורים השמימיים. הנה התבאר שדברי ר' עקיבא ודברי ר' יהושע מסכימים לכל צד לכל מה שביארתי ושכלם בעליונים היו חוזרים ודורשים לא ביסוד האויר כי לא היה זה מחמת הפרדס. כן ראוי שיובנו דברי הקדושים האלו בענין הרקיע והמים אשר עליו ולא כדברי המתחכמים מבני עמנו שתלו פרשה כזאת עקרית במעשה בראשית בדרוש נקל וחלוש מאיכיות האויר והוית המטר שהשיג בעיון חלוש הקטנים מהפלוסופים ואין ספק שבזה המעדת רגל רב באמונת החדוש כי כאשר יפרשו ספורי הבריאה הראשונה המוחלטת על ההויה הטבעית בפירושים מרומים הלא תחלש אמונת חדוש העולם הכללי. ותפול אמת ארצה. על כן אמרתי אשרי מי שבא לכאן מפירוש כתובי מעשה בראשית ודברי חז"ל עליהם ואמונתו ולמודו בידו מבלי פקפוק ולא ספק כי הוא אשר יביאהו להבין דבר על בוריו ואמתתו. (טעם למה שחז"ל מדברים הם בדרך משל וחידות): ואין להפלא מאשר היו חז"ל מדברים בדרושים העמוקים האלה במשלים וחידות מאבני שיש טהור ושלש אצבעות וגודא דנמלא ושאר משליה' כי זה היה מנהג הקדומים כלם גם מחכמי האומות שבדברם בדרושים עמוקים יליצו אותם במשלים וכבר זכר אותם הרב המורה וכתב שאפ"לטון קרא לחומר הראשון נקבה ולצורה זכר. וגם חכמינו זה היה דרכם בענינים היקרים ולכן הזהיר שלמה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם. והנה הארכתי בביאר ענין הרקיע והמים אשר עליו ומאמרי חז"ל שדברו בו להיותם דברים עמוקים מאד וענינים זרים כפי פשוטיהם ושאנשים מבני ישראל נפלו בהם בדעות בלתי אמתיות ובענינם גלו פנים שלא כהלכה ואנכי מלאתי אחרי ה':