ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ וגו', יאמר שכמו שמשה לבדו חלק הארץ אשר מעבר לירדן, באותו הדרך בעצמו נחלו וחלקו אלעזר ויהושע וראשי האבות את הארץ כלה לתשעת השבטים וחצי, אבל לא היתה חלוקתם ברצון ובחירה מהמחלקים אותה (כמו שהיתה החלוקה אשר עשה) (ב) כי אם בגורל כאשר צוה ה' ביד משה. ואתה תראה שבכל מקום שיזכיר אלעזר ויהושע תמיד יזכיר ראשונה אלעזר ואחריו יהושע, והיה זה למעלת הכהונה, ולפי שאמר האל ית' (במדבר כ"ו כ') ולפני אלעזר הכהן יעמוד, וזכר במה תתדמה החלוקה אשר עשה יהושע לחלוקה שעשה משה, ואמר להסכים ההדמות הזה (ג-ד) כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם, כי היו בני יוסף שני מטות וגו' ולא נתנו חלק ללוים, ר"ל אם משה חלק מנשה ועשה ממנו שני חלקים, החצי שנחל מעבר לירדן והחצי שלא הנחיל שמה והנחילו יהושע, כך אלעזר ויהושע וראשי האבות חלקו בית יוסף בחלוקתם ועשאום שני מטות מנשה ואפרים, ועשו זה לפי שיעקב בנבואתו עשאו שנים (כמו שיתבאר אח"ז) והאל עשאם שני שבטים. ואם משה לא נתן ללוים נחלה בתוכם, ככה יהושע בחלוקתו לא נתן ללוים חלק בארץ כ"א ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם, והיה זה א"כ אליהם מיד בני ישראל ואינו שלהם כי אין להם חלק בארץ, ומזה הפי' התבאר מה שאמרתי שערי הלוים לא היו נחלתם ולא היה זה חלקם אבל היה לבד מקום לשבתם מיד השבטים, (ה) ולכן חתם הדברים כאשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל וגו', ר"ל שחלקו את הארץ כמו שחלקה משה, עם היות שעשו כלו כאשר צוה ה'. ואפשר שנפ' כי נתן משה וגו', כי היו בני יוסף וגו', שרצה הכתוב לבאר איך אמר שיהושע חלק הארץ לתשעת השבטים וחצי, בהיות שאין ללוי חלק ונחלה, כי ימשך מזה שיהיו י"ג שבטים, שנים וחצי שנשארו מעבר הירדן ותשעת השבטים וחצי שהנחיל בארץ ושבט הלוי הרי י"ג שבטים, והנה מפני זה אמר כי נתן משה וגו', ר"ל עם היות שנתן משה נחלת שני השבטים וחצי, ועם היות שללוים לא נתן נחלה שהם שתי ההקדמות אשר קדמו, הנה עכ"ז היו השבטים תשעה וחצי, לפי שהיו בני יוסף שני מטות, ושיהושע בחלוקתו לא נתן חלק ללוים כמו שלא נתן אותו משה, וא"כ היו י"ב שבטים. והותר השאלה הששית: