הנבואה הרביעית תחילתה הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' לאמר עמוד בשער בית ה' וגומר עד הדבר אשר היה אל ירמיהו שמעו את דברי הברית הזאת וכו'. ויש בה כ"ה פרשיות. הראשונה, הדבר אשר היה וגומר. השנית, ואתה אל תתפלל. השלישית, לכן כה אמר ה' צבאות. הרביעית, כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל עולותיכם ספו על זבחיכם וגומר. החמישית, גזי נזרך והשליכי וגומר. השישית, לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמר עוד התופת וגומר. השביעית, ואמרת אליהם כה אמר ה' היפולו ולא יקומו אם ישובו וכו'. השמינית, אסוף אסיפם וגומר. התשיעית, כי הנני משלח בכם נחשים צפעונים וכו'. העשירית, מי יתן ראשי מים וכו'. האחד עשר, איש מרעהו השמרו וגומר. הי"ב, לכן כה אמר ה' צבאות הנני צורפם וכו'. הי"ג, על ההרים אשא בכי ונהי וכו'. הי"ד, מי האיש החכם. הט"ו, ויאמר ה' על עזבם וכו'. הי"ו, לכן כה אמר ה' צבאות הנני מאכילם וכו'. הי"ז, כה אמר ה' צבאות התבוננו וקראו למקוננות וכו'. הי"ח, כי שמענה נשים וכו'. הי"ט, כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו וכו'. הכ', הנה ימים באים נאם ה' ופקדתי על כל מול בערלה וכו'. הכ"א, שמעו את הדבר אשר דבר עליכם וכו'. הכ"ב, מאין כמוך ה' וכו'. הכ"ג, עשה ארץ בכחו וכו'. הכ"ד, אספי מארץ כנעתך. הכ"ה, אוי לי על שברי. ושאלתי בדברי הנבואה הזאת ששת השאלות:
השאלה הראשונה באמרו הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כוונים למלכת השמים, והוא כי למה יחס בעירת האש לאבות והכוונים לנשים ולא היה הדבר בהפך, גם לא זכר דבר אחד מהעבודות הזרות זולת אלה ומה ענין מלכת השמים שנזכר כאן ולמה מלכת ולא מלך:
השאלה השנית באומרו כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוצי' אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח, כי הנה ביום הוציאי ענינו באמת בזמן הוציאי אותם ואיך יצדק המאמר הזה והרי בהר סיני ניתנו להם מצות רבות על דברי עולה וזבח והנה כל ספר תורת כהנים ואיך אמר א"כ שלא צוה להם עליו דבר, ובביאור הפרשה אזכור דברי המפרשים בה:
השאלה השלישית באומרו לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי, כי הנה שריפת הבנים היא עבודת המולך שאסרה התורה אותו והרחיקו תכלית ההרחקה ואיך יאמר על עבירה מופלגת כזאת אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי כי הנה המאמר הזה לא יפול אלא בדבר הרשות לא בדבר האסור ושצוה על סותרו:
השאלה הרביעית באומרו אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר בעשרו, כי למה זה זכר ג' המעלות האלה ולא זכר מעלה אחרת, והנה בן זומא שדרש אי זהו חכם אי זהו גבור אי זהו עשיר דורש גם כן אי זהו מכובד ולא זכרו הנביא, ורבי יונתן שאמר אין נבואה שורה אלא על חכם גבו' ועשי' זכר ג"כ עניו:
השאלה החמישית בפרשת אל דרך הגוים אל תלמודו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה, כי אם היה מזהירם שלא יחתו מלקיות המאורות ומחברות הכוכבים כדרך האומות אשר חלק ה' אלקיך אותם להם מה יהיה ענין אומרו כי חקות הגוים הבל הוא כי עץ מיער כרתו וכו', ומה ענין הפסילים עם אותות השמים ואיך אמר על הפסילים אל תיראו מהם כי לא ירעו כי הנה הם לא היו נחתים מהפסילים אלא מאותות השמים ומהכוכבים ממסלותם:
השאלה השישית באומרו כדנה תאמרון להום וכו', כי הנה המאמר הזה אינו מקושר עם התוכחה, והמפרשים אמרו שהם דברי האגרת ששלח ירמיהו לבני הגולה אשר בבל שישיבו כן לכשדים המתהללים באלהיהם אבל לא נזכר בכתוב דבר מזה ולא מבבל ולמה יאמר הפסוק ההוא בלשון ארמית, וקשה מזה אומרו לקול תתו המון מים בשמים כי הנה דברי המפרשים אין בהם בזה טענה לפי שהם פירשו לקול תתו המון מים בשמים שהש' יתן באויר קול המים להתילד שם ושיעשה זה אחרי שיעלה הנשיאי' שהם האידים מקצה הארץ ומוציא הרוחות ומביאם עם הגשם וכל זה הוא דבר טבעי ולמה יאמר על זה נבער כל אדם מדעת הוביש כל צורף מפסל כי אין בזה פלא כלל. והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות כולם:
הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא להתרות בבני יהודה שישובו בתשובה כדי שינחם השם על הרעה אשר אמר לעשות להם על חטאתיהם ושאל יבטחו בחושבם שהשם יתברך יחמול ויחוס על בית מקדשו והיכלו ולא יחריבהו ובזה יהיו גם הם ניצולים, כי הנה לא תהיה בית ה' כמערת פריצים אבל אם לא ייטיבו מעשיהם יעשה לבית המקדש כשילה, וגם לא יבטחו בקרבנות שהיו מקריבים בבית כי לא יחפוץ בהם וטוב שיאכלו מהם כי הנה על כל פנים יענישם על רוב פשעיהם ששמו שקוציהם מהע"ז בבית השם והיו שורפים בניהם ובנותיהם באש ולכן יהיה נבלתם כדומן על פני השדה וישבות מהם קול ששון וקול שמחה וגומר, ובעלות עליהם האויבים יבוא רעב עליהם ויאסף הענבים מהגפן והתאנים מהתאנות ולכן ראוי שמעתה יקוננו הנשים המקוננות על זה, ויתנו אל לבם על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, ויאמר שהיה על עזבם את תורתו, ושלא יחשבו להנצל מהגלות לא בחכמת החכמות ולא בכח הגבורים ולא בעושר העשירים אם לא בידיעת השם והליכת בדרכיו, ושלא יחשבו שזה תלוי במערכת השמים כי הם מאותות השמים לא יחתו כיתר הגוים לפי שהם חלק ה' ונחלתו, ומזה הצד אין להם להתפתות בפסילים העושים להוריד רוחניות הכוכבים כי הכל תלוי בו יתברך והוא אלקים אמת ומלך חיים והוא הנותן מטר על פני ארץ וכמו שיתבאר כל זה בפסוקים:
הדבר אשר היה אל ירמיהו וגומר עד כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל עולותיכם ספו וכו'. זאת היא נבואה אחרת שבאה אל ירמיהו בהפסקו הראשונה ולכן התחיל הכתוב בה הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' לאמר כי הוא יתברך צוה לו שיעשה כן, (ב) והוא שיעמוד בשער בית ה' הוא השער המזרחי, ועם היות שהיו ז' שערים בעזרה ג' בצפון וג' בדרום ואחד במזרח הנה השער המזרחי היה היותר מיוחד שבהם ולכן אמר עמוד בשער בית ה' ושיאמר שמעו דבר ה' כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחוות כלומר אל תחשבו שבבואכם להשתח' כאן יכופרו לכם מעשיכם הרעים שאין הדבר כן, (ג) אבל אם תטיבו דרכיכם ומעלליכם אשכנה אתכם במקום הזה רוצה לומר אעמידכם במשכנותיכם במקום הזה ולא תגלו ממנו ומכלל הן אתה שומע לאו והוא שאם לא תטיבו דרכיכם תקיא אתכם הארץ וינערו רשעים ממנה, (ד) ואל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמ' היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה והם דברי נביאי השקר שהיו אומרים להם שהקב"ה לא יחריב היכלו בעבור עונם, ובעבור שהיו במקדש ג' חלקים קדושים זה מזה והם האולם וההיכל והדביר ע"כ אמר ג' פעמים היכל ה', ואמר בסוף המה בלשון הרבים כנגד אותם חלקי המקדש, אמנם יב"ע תרגם הכפל היכל ה' לחזוק ואיננו נכון.