ולזה לא קבלו דברי הנביא גם כי חשבו שאם היה זה דבר ה' היה בא לשעתו ולא היה מתאחר כמה ימים אלא שהנביא היה אומר זה מעצמו (ג) בהסתת ברוך בן נריה, ואמנם מה היה בזה ענין ברוך בן נריה ולמה חשבו שהוא יסית את ירמיהו למנוע ההליכה למצרים לא ראיתי בו למפרשי' דבר וגם לא ראיתיו בדברי חכמים ז"ל, ויראה לי בענינו שברוך בן נריה היה משתדל להנבא כמו שיתבאר אחר זה והיה יודע שארץ ישראל היתה ארץ הנבואה מוכנת להנבא בה המוכנים ושארץ מצרים היתה בהפך מלאה גלולים לא תחול רוח הנבואה שמה על שום אדם, ולכן חשבו האנשים האלה שברוך כדי שיגיע למעלת הנבואה היה רוצה לשבת תמיד בארץ הנבואה והיה מואס ההליכה למצרים בעבור שלא תתעכב שמה נבואתו מפאת הארץ ושהוא לתועלתו זה היה מסית את ירמיהו שיאמר אליהם שישבו על הארץ, וזהו אומרם שקר לא שלחך ה' אלקינו לאמר לא תבאו מצרים כי הגירות אינו אסור במצרים אבל ברוך בן נריה מסית אותך בנו רוצה לומר שלא נלך מצרים, ואמרם עוד למען תת אותנו ביד הכשדיים וכו' אין פירושו שהיה רוצה ומכוין ברוך לזה התכלית, ולא אמרו עליו למען והוא ע"ד (שמות כג, יב) למען ינוח שורך וחמורך כמוך שאין זה סבת מצות השבת אבל הוא דבר נמשך ממנו כן הענין בזה שאם יעשו זה יהיה ישיבתם שמה סבה שיהרגום הכשדיים או יגלום לבבל, (ד) ולכן לא שמעו השרים והעם בקול ה' (ה) ויקחו את כל שארית יהודה (ו) וגם את ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריה והוליכום עמהם לארץ מצרים כי רצו שלא יפרד הנביא מהם כי זכותו יעמוד להם ושברוך ילך שמה ולא יזכה במעלת הנבואה. והותרה השאלה הרביעית: