הוי רועים מאבדים ומפיצים את צאן מרעיתי וכו' עד לנביאים נשבר לבי בקרבי, אחרי אשר ניבא ירמיהו על שלום ועל יהויקים בני יאשיהו ועל יהויכין בן יהויקים כפי רשעתם בכ"א מהם פרשה בפנ"ע דיבר על כולם ועל כל יתר מלכי ישראל ומלכי יהודה החטאים בנפשותם, ועליהם אמר בכלל הוי רועים מאבדים ומפיצים את צאן מרעיתי ר"ל שהם היו מאבדים את העם בתועבות מעשיהם ועבודתם הזרות כמו הרועים הרעים שמאבדים ומפיצים את צאנם בהיותם מונחים לשומרם ולהצילם, ולפי שמלכי ישראל ומלכי יהודה במלכותם סבבו בפשעיהם גליות העמים שלהם לכן אמר כנגדם (ב) אתם הפיצותם את צאני ותדיחום ולא פקדתם אותם ר"ל לא השגחתם עליהם, בעבור זה אנכי אפקוד עליכם את רוע מעלליכם והוא שתמותו כולכם מיתות רעות מהם ע"י עבדיהם ומהם בידי אויביהם, (ג) ואמנם העם שהם הדיחו והפיצו בגלותיהם אקבץ מגלותם, ומפני שהם ישארו מעט מהרבה וכמ"ש מיעד רע ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג ה' אתכם שמה, לכן אמר ואני אקבץ את שארית צאני שרמז בזה למיעוטם והיותם שנים שלשה גרגרים בראש אמיר וכנגד מיעוטן אמר ופרו ורבו כי אז בדרך נס ירבו וימלאו הארץ, ולפי שימים רבים יהיו בנ"י בגלותם אין מלך ואין שר אמר (ד) והקימותי עליהם רועים ורעום כי ישיב מלכיהם כבראשונה וירעו אותם כראוי, ואין ספק אצלי שההבטחה הזאת לא נאמרה על קבוץ בית שני אלא על הגאולה העתידה ויורה ע"ז מה דסמיך ליה הנה ימים באים נאם ה' והקימותי לדוד צמח צדיק וידוע שלא נתקיים זה בבית שני כי אז לא מלך ביניהם מלך מבית דוד אבל אמרו על קבוץ הגליות כולם ולכן אמר ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו. וראוי לתת לב לשלשת הגזרות האלה כי הנה ייראה שענין כולם אחד אבל הם נאמרו למעט ענין בית שני לפי שאז היו נכנעים פעם לפרס פעם ליון ופעם לרומיים היו מפני זה תמיד ביראה ולכן אמר כאן ולא ייראו עוד ר"ל שבגאולה העתידה לא ייראו ולא יפחדו לא מפרס ולא מיון ולא מרומי כמו שהיה אז, גם שבבית שני היה להם בושת ומחתה רבה מאשר לא היה ביניהם לא ארון ולא כרובים לא נבואה ולא אורים ותומים ולא אש יורד מן השמים לזבחיהם אמנם לעת"ל יעד שלא יחתו כי ישובו ביניהם כל הקדושות ההמה כימי עולם וכשנים קדמוניות, גם בבית שני לא שבו הגולים כולם כי הנה י' השבטים לא חזרו עוד ומבני יהודה לא שבו אותם שהיו בארצות המערבה כולם ולא גם אותם שהיו בעמון ומואב ומצרים כמו שזכר יוסף בן גוריון וגם מגלות בבל לא שבו כ"א מעט מזער מדלת העם ועז"א כאן ולא יפקדו נאם ה' ר"ל לא יחסרו מלבוא כמו שחסרו בבית שני.
ומפני שעשה בזה ב' ייעודים א' בחזרת העם מגלותם וא' מחזרת המלכות בהם לכן הביא אח"ז ב' פרשיו' א' בייעוד המלכות וא' בייעוד גאולת העם, כי הנה בענין המלכות הודיע שיהיה מבית דוד וזרעו ימלוך על כולם וזהו (ה) והקימותי לדוד צמח צדיק כי יהיה יציאתו במלכות כיציאת צמח השדה מתחת לארץ ולא יהיה צמח רשע כמו יהויקים ובנו וצדקיהו אלא צמח צדיק וזהו על דרך מ"ש ישעיהו (ישעיה יא, א) ויצא חוטר מגזע ישי, ובאומרו ומלך מלך ביאר שלא יהיו בישראל חלוק מלכיות כי מלך א' ימלוך על כולם וכמ"ש ישעיהו (שם ב) ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה כן אמר ירמיהו ומלך מלך והשכיל, וכמ"ש ישעיהו (שם ד) ושפט בצדק דלים וכו' כן אמר ירמיהו, ועשה משפט וצדקה בארץ, וכמ"ש ישעיהו (שם יא) ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו וגו' ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ (שם יב) (ו) כן אמר ירמיהו בימיו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח שהם ב' המלכיות יהודה וישראל, ועוד הוסיף ירמיהו לבאר כאן מה יהיה שמו באומרו וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו וכבר זכרתי בשאלות כמה מהקושי יפול בקדושת מלך המשיח ולא בשום בריה אחרת בשם ה' אל עולם כי הוא השם הנכבד הוא הנקרא שם המפורש לפי שלא ישתתף בו זולתו ואיך יקרא שם המשיח בזה השם, והמפ' אמרו שמלת יקראו חוזר לישראל שהוא יקרא את המשיח כן ושמשה רבינו קרא את המזבח ה' נסי (שמות יז, טו) ויעקב קרא למזבח אל אלקי ישראל (בראשית לג, ב), וכן בדברי הנביא יחזקאל על ירושלם ושם העיר מיום ה' שמה (יחזקאל מח, לה) ואין זהו היתר לספק כ"א תוספת זרות בכל שאר הפסוקים שזכר, וראוי לבקש בהם פי' נכון וי"מ שלא היה שם המשיח אלא צדקנו בלבד לא שם ה' ויהי הפי' הפ' וזה שמו אשר יקראו ה' כי הוא יהיה אז הקורא אותו בשם צדקנו. והיותר נכון בעיני הוא שלא אמר הנביא שיהיה שם המשיח לא ה' צדקנו ולא צדקנו בלבד אבל שיהיה שמו צמח צדיק כמ"ש, ועל אותו שם אמר וזה שמו ר"ל צמח דוד אשר יקראהו ה' צבאות שהוא צדקנו כי הוא יקראהו בשם ה' ר"ל צמח צדיק. והותרה בז' השאל' הד'.
ואחרי שיעד זה בענין המל' יעד יעוד אחר בענין העם והוא אומרו (ז) לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים וגו' ר"ל שתהיה הגאולה העתידה כ"כ גדולה ועצומה בנפלאותיה יותר מגאולת מצרים שלא ישבע הנשבע בימים ההם בחי ה' בכנוי הוצאת בנ"י מאר' מצרי' (ח) אלא חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל שהם י' השבטים מארץ צפון אשר הגלו שם, וכן בני יהודה ובנימן מכל הארצות אשר נדחו שמה, והתבונן כי בענין גאולת מצרים אמר בלבד אשר העלה וכגאולה העתידה אמר אשר העלה ואשר הביא, שהנה היה זה לפי שגאול' מצרים לא היתה כ"כ עצומה לפי שהיו בנ"י מקובצים כולם במקום א' ולכן אמר בלבד אשר העלה והגאול' העתידה תהיה יותר מופלגת לפי שהם מפוזרים בכל העולם ולרמוז לזה אמר בה אשר העלה ואשר הביא. והפ' האלה כבר נאמרו למעלה פ"א ונזכר כאן שנית כפי צורך הדרוש שהיה מדבר בו: