משנה זו מצטטת שמונה פסוקים הבאים ללמד כי קיום התורה ומצוותיה מבטיח לאדם חיים טובים וארוכים בעולם הזה, ואף חיי אושר בעולם הבא. הפסוקים כולם לקוחים מספר משלי והם מדברים במקורם בחכמה ובמעלתה. חז"ל זיהו את החכמה שספר משלי מדבר בה עם התורה, ומכאן השימוש בפסוקים אלו להוכחת טענתם. בפסוקים השונים חוזרות התיבות "חיים" או "אורך ימים" ונזכרים ענייני רפואה והגנה.
גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (משלי ד, כב) וְאוֹמֵר: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ. [=הוא הטבור, המסמל את בשרו של האדם]
וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ" (שם ג, ח), וְאוֹמֵר: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (שם ג, יח), וְאוֹמֵר: "כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים. [=תכשיטים לצוואר]
לְגַרְגְּרֹתֶיךָ" (שם א, ט), וְאוֹמֵר: "תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ. [=תגן עליך]
" (שם ד, ט). וכן הלאה פסוקים נוספים.