אבות ב, י - תנורו של עכנאי

(י) הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ:

(10) They [each] said three things: Rabbi Eliezer said: Let the honor of your friend be as dear to you as your own; And be not easily provoked to anger; And repent one day before your death. And [he also said:] warm yourself before the fire of the wise, but beware of being singed by their glowing coals, for their bite is the bite of a fox, and their sting is the sting of a scorpion, and their hiss is the hiss of a serpent, and all their words are like coals of fire.

יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ. וְאֵימָתַי יְהֵא זֶה, כְּשֶׁלֹּא תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס, שֶׁאִם אַתָּה נוֹחַ לִכְעֹס אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תְּזַלְזֵל בִּכְבוֹד חֲבֵרְךָ. הֲרֵי דִּבּוּר אֶחָד. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, הֲרֵי שְׁנַיִם. וְהַשְּׁלִישִׁי, הֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים וְכוּ':

"The honor of your friend should be as dear to you as your own": And when is this? When you are not easy to anger. As if you are easy to anger, it is impossible that you will not degrade the honor of your friend. Behold that is one saying. "And repent one day before your death" - behold two. And the third is "warm yourself by the fire of the Sages, etc."

תלמוד בבלי בבא מציעא נט עמ' ב (תרגום לעברית)

שָׁנִינוּ: "חֲתָכוֹ (אֶת הַתַּנּוּר) חֳלָיוֹת וְנָתַן חוֹל בֵּין חֻלְיָה לְחֻלְיָה – רַ' אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים" – וְזֶה הוּא תַּנּוּר שֶׁל עַכְנַאי.

שָׁנוּ: בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵשִׁיב רַ' אֱלִיעֶזֶר כָּל תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ.

אָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – חָרוּב זֶה יוֹכִיחַ!

נֶעֱקַר חָרוּב מִמְּקוֹמוֹ מֵאָה אַמָּה.

אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הֶחָרוּב.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – אַמַּת הַמַּיִם יוֹכִיחוּ!

חָזְרוּ אַמַּת הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם.

אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַמַּת הַמַּיִם.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ!

הִטּוּ כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִפֹּל.

גָּעַר בָּהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ,

אָמַר לָהֶם: אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה – אַתֶּם מָה טִיבְכֶם?

לֹא נָפְלוּ מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ

וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר – וַעֲדַיִן מַטִּין וְעוֹמְדִין.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – מִן הַשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ!

יָצְאָה בַּת קוֹל

וְאָמְרָה: מָה לָכֶם אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם!

עָמַד רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו

וְאָמַר: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא" (דברים ל, יב) – אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל,

שֶׁכְּבָר כָּתַבְתָּ בַּתּוֹרָה בְּהַר סִינַי: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כג, ב).

מְצָאוֹ רַ' נָתָן לְאֵלִיָּהוּ.

אָמַר לוֹ: מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה?

אָמַר לוֹ: שָׂחַק וְאָמַר: נִצְּחוּנִי בָּנַי, נִצְּחוּנִי בָּנַי!

אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵבִיאוּ כָּל טְהָרוֹת שֶׁטִּהֵר רַ' אֱלִיעֶזֶר וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ,

וְנִמְנוּ עָלָיו וּבֵרְכוּהוּ.

אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ?

אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא: אֲנִי אֵלֵךְ,

שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹדִיעוֹ וְנִמְצָא מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

מֶה עָשָׂה רַ' עֲקִיבָא?

לָבַשׁ שְׁחוֹרִים וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים וְיָשַׁב לְפָנָיו בְּרָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת.

אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, מָה יוֹם מִיּוֹמַיִם?

אָמַר לוֹ: רַבִּי, כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁחֲבֵרִים בְּדֵלִים מִמְּךָ.

אַף הוּא קָרַע בְּגָדָיו וְחָלַץ מִנְעָלָיו וְנִשְׁמַט וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע.

זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.

לָקָה הָעוֹלָם שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים וּשְׁלִישׁ בְּחִטִּים וּשְׁלִישׁ בִּשְׂעוֹרִים;

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בָּצֵק שֶׁבְּיַד אִשָּׁה טָפַח.

שָׁנוּ: אַף גָּדוֹל הָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּתַן בּוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר עֵינָיו נִשְׂרַף.

וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה בָּא בִּסְפִינָה, עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל לְטַבְּעוֹ.

אָמַר: כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס.

עָמַד עַל רַגְלָיו

וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי,

אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.

נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.

אִמָּא שָׁלוֹם, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה.

מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְאֵילָךְ לֹא הָיְתָה מַנַּחַת לוֹ לְרַ' אֱלִיעֶזֶר לִפֹּל עַל פָּנָיו.

פַּעַם אַחַת בָּא עָנִי וְעָמַד עַל הַפֶּתַח.

הוֹצִיאָה לוֹ פַּת.

מְצָאתוֹ שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו.

אָמְרָה לוֹ: עֲמֹד! הָרַגְתָּ אֶת אָחִי!

בְּתוֹךְ כָּךְ יָצָא שׁוֹפָר מִבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁמֵּת.

אָמַר לָהּ רַ' אֱלִיעֶזֶר: מֵהֵיכָן הָיִית יוֹדַעַת?

אָמְרָה לוֹ: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: "כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה".